עמוס וילמובסקיפרוקי רגליים מטרידים - זבובאים חובבי בתי מגורים
עמוס וילמובסקי, גמלאי המעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות
כתבה שניה בסדרת הכתבות – ‘פרוקי רגליים מטרידים’. והפעם על יתוש ארך הרגליים (טיפולה), יתושעשים, יבחושים, זבובי תסיסה וזבוב הבית הקטן, שהמאחד את כולם הוא היותם זבובאים חובבי בתי מגורים.
היתוש ארך הרגלים – טיפולה (Tipula)
הגדול שבין יתושי הארץ, אורך הגוף עד 25 מ”מ. צבעם אפור. הרגלים ארוכות ניתקות בקלות. למרות הגודל “המפחיד” היתושים הללו אינם עוקצים, ואינם מסוגלים לפגוע בבני-אדם. רוב מיני הטיפולות הבוגרות, אינן ניזונות כלל. מתות ימים ספורים לאחר שבקעו מהגולם והזדווגו.
הטיפולתיים חובבים אזורים עשירים בלחות וצומח. הזחלים מתפתחים בקרקע רטובה מאד או במקווי מים. הפעילות בעיקר בסוף האביב, מאפריל עד יוני (וחלקם עד ספטמבר). בד“כ מקימים דור אחד בשנה. הגינות המושקות לרויה הן מוקד להתפתחות אוכלוסיה גדולה ליד הבתים. הפרטים המעופפים סביב הבית, גורמים לבהלה, המתגברת כאשר מספר יתושים כאלה גם חודרים לבתים לביקור נימוסין קצר.
יתושעש
משפחה של יתושים קטנים בגודל של 1-3 מ”מ. בשעת המנוחה חופות הכנפיים על הגוף בצורת משולש המשווה להם צורת עש. הבוגרים חיים בקרבת מי שופכין או בצמחיה לחה. מתרבים לעתים לאוכלוסיות ענקיות ויש שחודרים לבתים. בדר”כ עומדים על אריחי החרסינה בחדרי האמבטיה או השרותים. אין היתושים הללו עוקצים, ניזונים מצוף או שאינם ניזונים כלל. הזחלים מתפתחים במים עשירי חומר אורגני, נקיים או מזוהמים או במצע רטוב למחצה. אוכלוסיות גדולות מתפתחות גם במי שופכין, מהם יגיעו לפעמים גם זחלים לאסלות לחרדתם של הדיירים.
משפחת היבחושיים
משפחה של יתושים קטנים שגודלם 0.6-5 מ”מ. רוב המינים שייכים לסוג יבחוש, מינים אחרים לסוג ברחש. ברחש בלשון העם היא מילה כללית לקבוצות של היתושים הקטנים הללו, או זבובונים המתלהקים לנחיל גדול מעופף לעתים מאד מטריד.
היבחוש מתפתח באדמה לחה ומים מזוהמים אורגנית. הברחש באדמה לחה. שניהם עוקצים גם בני אדם. הברחש ידוע בלהקות המוניות המופיעות בקיץ, הנכנסות לאוזנים, לפה ולאף ומטרידות מאד את האדם לעתים גם במשכנותיו.
זבובי התסיסה (Drosophlidae)
30 מינים בארץ. אורך הגוף 2-3 מ”מ. צבעי הגוף חום, חום אדמדם או צהוב. העיניים אדומות גדולות ובולטות. הנקבות מטילות את הביצים על חומרים אורגנים תוססים או נרקבים, פירות, ירקות וכד’, בהם מתפתחים הזחלים. ההתגלמות נעשית מחוץ למצע המזון של הזחלים.
מינים של זבובי תסיסה נוהגים לחדור בכמויות גדולות לבתים, למפעלים שבהם מיצרים מוצרי פירות וירקות או שהם חומרי הגלם. במקומות הללו הם מטרד, לעיתים גם נכנסים למוצרים.
זבוב הבית הקטן (Fannia canicularis)
המוכר גם בשם פניה, דומה להפליא לזבוב הבית המוכר היטב. קל מאד לזהות את זבוב הבית הקטן, כאשר הוא מעופף ללא הרף, הלוך ושוב ובצורה אופינית בחלל המבנה ומפר את שלוותם של בני הבית. בשעת עמידת המנוחה, מכסות כנפי זבוב הבית הקטן זו על זו, בנגוד לפריסת הכנפים של זבוב הבית היוצרת צורת משולש. העורק הרביעי בכנף, הוא ישר בזבוב הבית הקטן, יוצר פיתול זויתי לקראת סופו בזבוב הבית.
בנגוד לזבוב הבית, אין זבוב הבית הקטן, נוהג לנחות על בני אדם ולהציק להם במגע עם עורם, או לבוא במגע עם מזונם. לכן אינו ידוע, כמעביר מחלות מאתרים נגועים או מזוהמים. זבוב הבית הקטן, דוגר רק בלשלשת עופות. הטמפרטורה המיטבית לפעילותם של זבובי הבית הקטן 24-25 מעלות. בתחום הטמפ’ הזו, באביב ותחילת הקיץ, הנקבות מטילות והאוכלוסיות גדלות מאד. זאת הסיבה שהאוכלוסיות הגדולות מתפתחות באביב תחילת הקיץ בעיקר באזורי ההר שבהם משקי לול רבים, בגליל עליון, מרום גליל, מעלה יוסף ופרוזדור ירושלים. באזורים הללו אוכלוסיות גדולות חודרות לבתים וההטרדה בעיתית ביותר. בחודשי הקיץ החמים, בד”כ החל מיולי הפעילות דועכת, האוכלוסיות מצטמצמות מאד ואינן מהוות מטרד.
רימות זבוב הבית הקטן, צבען חום אדמדם הן ניכרות בעיקר בזיזים היוצאים מפרקי גופן. חלקיקי הלשלשת הנדבקים לגופן מסוות אותן היטב. גלמי זבוב הבית הקטן דומים במבנה החיצוני ובצבע לרימות. איתור וזיהוי הרימות והגלמים בלשלשת קשה במיוחד. על הדברת הרימות קראו במגזין קוטיקולה יוני 2016, המאמר ‘זבוב הבית הקטן‘.
