• תנאי שימוש וזכויות יוצרים
  • פרסם באתר
  • Facebook
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
מחלת הזיקה – מה נפל עלינו
דף הבית » מינים פולשים, מתפרצים ומחלות » מחלת הזיקה – מה נפל עלינו
ד"ר גיל סתיו 12/12/2016 אין תגובות

מחלת הזיקה – מה נפל עלינו

כמומחה ליתושים אני לומד להכיר לא מעט מחלות אותן היתושים (היתושות ליתר דיוק) ופרוקי רגליים אחרים יכולים להעביר. וכך, למרות שאינני מומחה למיקרוביולוגיה או וירולוגיה, למדתי להכיר את ארבעת זני הנגיף (וירוס) של קדחת הדנגה. למדתי על סוגי פרוטוזואה* כמו פלסמודיום שמועבר על ידי יתושי אנופלס (Anopheles sp.) וגורם למלריה, ועל לישמניה שמועברת על ידי זבובי חול (בקה, Phlebotomus sp.) ויכולה לגרום לפצע המכונה שושנת יריחו ועוד רבים אחרים. גם על מחלת הזיקה שמעתי, משהו.  בלימודיי בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת טוליין (ניו-אורלינס, ארה"ב) התמחיתי בשני מיני יתושים, יתוש הטיגריס האסייני (Aedes albopictus) ויתוש הקדחת הצהובה (Aedes aegypti). שני המינים הללו יכולים להעביר רשימה ארוכה של מחלות ביניהן: קדחת דנגה, קדחת צהובה, צ'יקונגוניה, קדחת מוח יפנית, תולעי לב (לא פוגע בבני אדם), קדחת מערב הנילוס, קדחת סוסים מזרחית, ועוד ועוד. בסוף הרשימה הייתה עוד מחלה. נדירה לאותם הימים. מחלה שנחשבת לקלה ולכן לא קיבלה התייחסות רבה, מחלה בשם זיקה.

* פרוטוזואה – קבוצת אורגניזם חד תאיים. להבדיל מהחיידקים, הפרוטוזואה הם בעלי גרעין תא, רבייה מינית ולרוב גדולים משמעותית מהחיידקים.

ההיסטוריה של המחלה

מחלת הזיקה מועברת ע"י נגיף בשם זהה. נגיף הזיקה שייך לקבוצת נגיפים בשם Flaviviridae אליה משתייכים גם נגיפי קדחת מערב הנילוס, נגיפי הדנגה ועוד. קבוצה המוכרת היטב למדע הכוללת פתוגנים (מחוללי מחלות) רבים לאדם. הנגיף הוגדר לראשונה ב 1947 בקופי רזוס ביער זיקה שבאוגנדה, ומכאן שמה. כחמש שנים לאחר שזוהה והוגדר לראשונה, תועדו מקרי זיקה ראשונים בבני אדם. זה קרה ב 1952 בניגריה. זה לא אומר שלא היו מקרי זיקה לפני כן, רק שהרופאים שטיפלו בחולים בזיקה לפני 1947 (אם הם טופלו) לא ידעו שזאת המחלה. הסימפטומים הנפוצים של זיקה הם חום, פריחה, כאבי פרקים, דלקת עיניים. ייתכנו גם כאבי ראש ושרירים. או במילים אחרות, בדומה לכול חולה שפעת. לרוב מדובר במחלה קלה של יומיים עד שבוע. זו עוד סיבה שהמחלה לא תמיד זוהתה או קיבלה התייחסות רצינית.  סביר להניח שהרופאים שנתקלו בחולי זיקה רבים יעצו להם לקחת שני אספירין ולחזור אליהם אם המצב מחמיר. ברוב הגדול של המקרים המצב לא החמיר ולכן המקרה גם לא תועד. מ 1952 (מקרי זיקה ראשונים מתועדים בבני אדם) ועד 2007 היו לפחות 14 התפרצויות מתועדות של זיקה. אבל בשל האמור לעיל, משערים שהיו עוד התפרצויות שלא זוהו ודווחו. כול המקרים המדווחים קרו באפריקה הטרופית, דרום מזרח אסיה ובאיים באוקיינוס השקט.

איך נדבקים במחלה

מחלת הזיקה מועברת ברוב המקרים בעקבות עקיצת יתושה נגועה במחלה. עם זאת, להבדיל מהרבה מחלות אחרות אותן יתושים מעבירים, מחלות שמועברות רק על ידי עקיצת יתוש (כמו מלריה למשל), בזיקה ישנן עוד אפשרויות. זיקה יכולה לעבור גם ע"י יחסי מין, גם מאם לעובר (לא על ידי אם מניקה) וגם מעירוי דם נגוע. מכיוון שנגיפי הזיקה נמצאים בנוזל הזרע פרק זמן ממושך יותר בהשוואה לנוזלים הווגינליים, הסבירות שגברים נגועים ידביקו נשים גבוהה יותר מהסבירות שנשים ידביקו גברים. אבל כול מגע מיני לא מוגן בין אדם נגוע (גבר או אישה) לאדם בריא יכול לגרום להדבקה, גם אם הסימפטומים עדיין לא הופיעו אצל החולה.

מחלת הזיקה מועברת ע"י יתושים מהסוג אדס (Aedes) (בעיקר, אבל לא רק, יתוש הקדחת הצהובה ויתוש הטיגריס האסייני). מקובל להניח שיתושי הקדחת הצהובה (מכונים בעברית גם אדס מצרי) מעבירים הרבה יותר מחלות בהשוואה ליתוש הטיגריס האסייני. אבל לא פעם, מחלה שיוחסה ליתוש הקדחת הצהובה בלבד, תועדה מאוחר יותר מועברת גם על ידי יתוש הטיגריס האסייני. כך גם היה לגבי הזיקה. כשהתפרצה המחלה לראשונה בדרום אמריקה, היו רבים בעולם רגועים. יתוש הקדחת הצהובה, שמקורו מאפריקה והוא הועבר לאמריקה בספינות העבדים הרבות, אינו נפוץ כיום מאוד בעולם המערבי (העשיר). עם זאת, ברור היום מעל לכול ספק שגם ידם של יתושי הטיגריס האסייני במעל. מכיוון שיתוש הטיגריס האסייני הלך ונהיה נפוץ במדינות רבות בעולם בעשורים האחרונים, המחלה יכולה להתפרץ, ואף להגיע לרמה של מגיפה, במקומות רבים בעולם.

 יתושה נדבקת מעקיצה של אדם חולה. בעקיצה הבאה שלה, כעבור כמה ימים, היא יכולה להדביק את האדם הבא. בקרב הנעקצים על ידי יתושה נגועה אחד מתוך חמישה נדבקים מפתח סימני מחלה. מרגע החשיפה לנגיף ועד שמופיעים סימני המחלה עוברים, כנראה, מספר ימים עד שבוע (בדומה לקדחת דנגה). זהו פרק זמן קצר, בהשוואה למחלות אחרות בהן הסימפטומים מופיעים כשבוע או יותר מחשיפה לנגיף (כמו למשל בקדחת מערב הנילוס, צ'יקונגוניה, דלקת מוח יפנית ועוד). ברוב המקרים, יחווה האדם החולה בזיקה מחלה קלה. כנראה שזיקה היא מחלה חד פעמית שהחולה בה פעם אחת מחוסן לכול החיים.

המקרים הקשים של זיקה הם בעיקר עוברים שנדבקו מאימותיהם במהלך ההיריון. במקרה כזה המחלה של העובר יכולה לגרום לפגיעות מוחיות ביניהן מוח קטן ולא מפותח. תופעה המשפיעה על גודל ראש קטן (מיקרוצפליה). במקרים נדירים, גם חולים מבוגרים יכולים לסבול מתסמונת המכונה גִֵיָאן בָּרֶה (Guillain-Barré). תסמונת הפוגעת במערכת העצבים ויכולה לגרום לחולשת שרירים ולפעמים גם לשיתוק.

ההתפרצות הנוכחית

לפני כשנה וחצי, באחד במאי 2015, ארגון הבריאות הפאן-אמריקני (PAHO) מוציא אזהרה על מקרה זיקה ראשון ודאי בברזיל. באותו הזמן אזהרה זו עניינה בעיקר את אנשי המקצוע בדרום אמריקה. זו הייתה הודעה בנאלית ללא חשש רב שאנחנו עומדים בפני התפרצות גדולה מאוד. כחצי שנה לאחר מכן התמונה כבר הייתה לגמרי אחרת. באחד בפברואר 2016, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מכריז על מצב חירום עולמי בנוגע לבריאות הציבור. באותם הימים נרשמו מקרי הידבקות ברוב מדינות אמריקה הלטינית בין ברזיל ומכסיקו, במספר איים בים הקריבי ובעוד כמה איים באוקיינוס השקט ואיי קייפ ורדה שבאוקיינוס האטלנטי. במקביל להתפשטות המחלה, משרד הבריאות הברזילאי מדווח על עלייה במקרי מיקרוצפליה (עובר הנולד עם ראש קטן) בתינוקות החל מאוקטובר 2015. באותם הימים המידע על זיקה היה מועט יחסית להיום בשל התעניינות נמוכה במחלה שהוזכרה לעיל. אמנם היה קיים חשד שיש קשר בין זיקה לתופעה של מיקרוצפליה בתינוקות, אבל חשד זה לא הוכח. כאמור כיום, כמעט שנה אחרי, הקשר מוכח. עד תחילתו של הקיץ האחרון, מחוץ לאזורים הטרופיים דווחו רק מקרים מיובאים. לא היה קיים מידע על מישהו שחלה מבלי שביקר במדינות הנ"ל. ההשערה הייתה שייתכן  שהחורף בצפון כדור-הארץ הגביל את המחלה להפצה על ידי יתושים לאמריקה הלטינית. כן נרשמו כבר אז שני מקרי הדבקה של נשים (צרפת וארה"ב) שקיימו יחסי מין עם בעליהן שחזרו מדרום אמריקה. לפני הקיץ הנוכחי נרשמו שני מקרים קלים בישראל, של ישראלים שנדבקו במחלה בעת שהייתם בקולומביה. שני החולים הבריאו ומצבם טוב.

אחד החששות היו שמבקרים שיגיעו לדרום אמריקה יחזרו לארצות מוצאם נגועים ובאמצעות יתוש הטיגריס האסייני ידביקו מחוץ לדרום אמריקה אנשים נוספים.  מחודש מאי ואילך גדלות מאוד אוכלוסיות היתושים בכדור הארץ הצפוני, חצי הכדור המיושב יותר. חצי הכדור הצפוני הוא גם העשיר יותר (אירופה, ארה"ב קנדה, יפן). זאת אומרת שממנו מגיעים לדרום אמריקה יותר תיירים ואנשי עסקים.  זאת ועוד, בברזיל התקיימה הקיץ אולימפיאדה ומספר התיירים למדינה היה צפוי להיות גבוה מהרגיל. חשש נוסף היה שיתושה נגועה בזיקה תיכנס למטוס נוסעים בדרום אמריקה ותגיע איתו ליעדו מעבר לים. תחזיות אלו התבדו לשמחתנו ברובן, כנראה שגם בזכות ההתארגנות מראש של רשויות הבריאות השונות ברחבי העולם. עם זאת, הזיקה התפשטה כיום כמעט לכל דרום אמריקה וחדרה אף לארגנטינה ופרו. כיום (נובמבר 2016) רק בצ'ילה ובאורוגוואי עדיין לא דווחו מקרי הדבקה של זיקה על ידי יתושים. בכול איי הים הקריבי, מרכז אמריקה וגם בארה"ב (פלורידה) נרשמו מקרי הדבקה ונתגלו יתושות נגועות. מחוץ לאמריקה נרשמו מקרי הדבקה במספר מדינות באפריקה ובדרום מזרח אסיה. (ניתן לראות רשימה מפורטת באתר של משרד הבריאות).

בישראל התגלו עד היום 17 מקרי זיקה. כולם נדבקו בחו"ל ולא נרשמה הדבקה של זיקה בתוך גבולות הארץ. לאחרונה דובר על אדם חולה זיקה בראשון לציון שארבעים דונם סביב ביתו רוססו נגד יתושים. זהו נוהל חירום הקיים במשרד להגנת הסביבה למניעת מחלות המופצות על ידי יתושים. נוהל זה יכול להיות יעיל בעיקר נגד מחלות שמעבירים יתושי הטיגריס האסייני, כיוון שטווח התעופה שלהם קצר. ההנחה היא שאדם חולה לא ידביק יתושי טיגריס אסייני אם אלו לא יהיו ליד ביתו. כך לא יוכלו היתושים להדביק אנשים נוספים. הנוהל מניח שאדם חולה מחלים בביתו או בבית חולים. כך שאם הדביק יתושות במחלתו, הן נמצאות ליד ביתו בלבד. את אלו פעולות הריסוס אמורות להרוג ולעצור את התפשטות המחלה. זיקה היא מחלה קלה ברוב המקרים. גם במקרה הנ"ל, לפי התקשורת, האדם המשיך בשגרת יומו ויצא מביתו לעבודה ואולי אף לעוד מקומות. כך  שבמקרה זה לא נשללה האפשרות של הדבקה של יתושות נוספות אם אותו אדם נעקץ הרחק מביתו.

  • הדפסה

ד"ר גיל סתיו |להציג את כל הפוסטים של ד"ר גיל סתיו

Ph.D. Biology, Ecology, Entomology, Hydrobiology
ד"ר גיל סתיו, אקולוג, בעל ניסיון רב במגוון נושאים ביולוגיים בכלל ובנושאים אנטומולוגיים (חקר חרקים) בפרט. כיום נחשב לאחד המומחים ליתושים בארץ. יועץ לחברות המפתחות מוצרים נגד יתושים ושאר חרקים, יועץ לרשויות במלחמה במזיקים, מרצה במגוון תחומים אקולוגיים תיאורטיים ויישומיים, כמו למשל הרצאות בקורס מדבירים. מבעלי החברה אקו-דומן.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
חרקים מזיקים במוזאונים, ארכיונים, ספריות ואוספים
לא מזיק לדעת (טיפים והדרכה)

חרקים מזיקים במוזאונים, ארכיונים, ספריות ואוספים

10/12/2021

ספרים, תמונות, מוצגים, פוחלצים וחפצי אומנות שונים במוזיאונים וספריות חשופים לנזקיהם של חרקים. המאמר סוקר את סוגי המזיקים ודרכי בקרתם

בקרה והדברה של צרעות

בקרה והדברה של צרעות

07/10/2021

כיצד מדבירים צרעות? מה הם העקרונות המנחים להדברה? כיצד מטפלים בקן? כיצד להתמגן מפני הצרעות? מתי משתמשים במלכודות צרעות ומה

הצרעות המטרידות את האדם

הצרעות המטרידות את האדם

04/09/2021

צרעות הן ממזיקי הקיץ המפחידים והמכאיבים אך גם המסקרנים. הקן מתוזמן לפי עונות השנה, חיי החברה מפותחים, קיימת אחריות

חרקים ומזון – ממטרד למשאב. כתבה שניה: חרקים במזון וכמזון, כַּשְׁרוּת ובריאות

חרקים ומזון – ממטרד למשאב. כתבה שניה: חרקים במזון וכמזון, כַּשְׁרוּת ובריאות

13/06/2021

חרקים אינם רצויים בד"כ בצלחת, בטח שלא בקרב שומרי הכשרות, האם הם ישמשו כמזון העתיד שיציל את אוכלוסיית כדור הארץ

חרקים ומזון – ממטרד למשאב. כתבה ראשונה: "חרקי המחסן"

חרקים ומזון – ממטרד למשאב. כתבה ראשונה: "חרקי המחסן"

06/02/2021

חרקי המחסן הם קבוצת חרקים ספציפית שהסתגלה לחיות במקומות אחסון של מזון יבש, ניזונים ומתפתחים על או בתוך מזון ותוצרת

פרוקי רגליים מטרידים – מרבי-רגל

פרוקי רגליים מטרידים – מרבי-רגל

08/02/2021

מרבי הרגל זו קבוצה הכוללת מחלקות אחדות של פרוקי רגליים יבשתיים מאורכים, חיים במקומות טחובים, מופיעים בעונות לחות ומפעם לפעם

עורך אחראי: טל ויינברג למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת צרו קשר: info@cuticula.co.il טלפון: 076-5437473 מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה 7194700
יצירת קשר

עורך אחראי: טל ויינברג
למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת

טלפון: 076-5437473
פקס: 08-9389358
אימייל: info@cuticula.co.il

מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה

מדיניות החזרת מוצרים וביטול קניה

  • Facebook
  • YouTube
מה במגזין?
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
עקבו אחרינו בפייסבוק
‎קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי‎
הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
תגיות מוצר
אל חזור אל חזור לביוב אלרגיה ארגז ארגז אחסון ארגז אטום למים בי.טי.אי בקתוש הדברה ביולוגית הדברת זחלי יתושים הדברת יתושים הדברת מכרסמים הדברת פשפש המיטה הרחקת יונים חדקונית הדקל מלכודת מלכודת הומנית מלכודת חדקונית הדקל מלכודת חולדות מלכודת חתולים מלכודת יתוש הנמר האסייתי מלכודת יתושים מלכודת יתושים חשמלית מלכודת לא קטלנית מלכודת לחתול מלכודת ליתושים מלכודת לשפני סלע מלכודת פרומון מלכודת שפנים מרסס גב לחקלאות מרסס מוטורי סופח ריח סופח ריחות ספר הכנה למבחן הדברה ספר לקורס הדברה ערדליים ערדליים לאופנוע ערדליים לעבודה פשפש המיטה פתרונות פשפש המיטה קרדית האבק שמרגף שסתום אל חוזר שסתום באפלו שסתום חד כיווני לביוב
בנייה ועיצוב אתר omega360
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס