למה טעתה רחל קרסון?

מאז החל העידן של השימוש בתכשירי ההדברה האורגנו-כימים, חלו  שינוים מרחיקי לכת בגישה לנושא ההדברה. את המגמה הזו יש לזקוף בין השאר לזכותה של רחל קרסון. ספרה הסב את תשומת ליבו של העולם לסכנות שבהדברה בכימית.

הספר הביא לפתיחתו של מאבק ציבורי למען הסביבה שהלך והתרחב ונמצא בשנים האחרונות בשיאו.

הגורם האחראי למגמת השינוי בשימוש של תכשירי ההדברה, נעוץ דווקא בהתפתחות תנגודת של אוכלוסיות מזיקים, הנמצאים תחת לחץ של רצף ריסוסים קבוע לתכשירים הללו.

כבר בשנת 1946, שנים בודדות לאחר שהד.ד.ט הוכנס לשימוש, התגלתה תנגודת בזבובים לתכשיר זה. שנה לאחר מכן נרשמה תופעה דומה גם ביתושים. האופוריה בקרב האנטומולוגים באותן השנים, כי ניתן באמצעות תכשירי ההדברה להכחיד את החרקים המזיקים לאדם ויבוא הקץ לסבל האנושי, התפוגגה מהר מאד.

רמות התנגודת הגבוהות באוכלוסיות החרקים בעולם ובארץ, גרמה להוצאתם משימוש של תכשירי הדברה רבים מאד, ומאיימת להוציא משימוש תכשירים נוספים.

חשש וחרדה אחזו באנשי מקצוע רבים שמא לא יהיו בידי האנושות האמצעים להילחם במעבירי המחלות המסוכנים למין האנושי. בניגוד להשקפתה ותחזיתה של רחל קרסון שסברה כי השימוש בחומרי ההדברה יביא לקיצו של הטבע, תופעת התנגודת איימה על האנושות דווקא בחשש הכבד למחסור באמצעים להדברת מעבירי המחלות המאיימות על האדם.   

שתי התחזיות המבעיתות הללו לא התממשו. אבל הצביעו על הסכנה החריפה שבשימוש חומרי ההדברה הכימים מחד גיסא, ועל הצורך במחקר ופתוח של תחליפים לתכשירי ההדברה מאידך גיסא. בכך תרמו שתי התחזיות המנוגדות תרומה מכרעת בשינוי הגישה לנושא של בקרת (הדברת)  המזיקים.

הדברה בעידן החדש

כבר מאמצע שנות ה-70 הטיפול בסוגית המזיקים, מתנהל תחת הכותרת של בקרה משולבת   (IPM), הכוללת את

הפעולות הנדרשות של מניעה, ניטור, איתור המזיק, הגדרתו ורק אז הפעלת מגוון הפעולות האפשריות להדברתו,  כאשר האופציה של  שימוש בתכשירי הדברה הכימיים, היא האחרונה ליישום.

כבר מתחילת שנות השבעים, היתה המגמה לפיתוח תכשירים שרעילותם למזיקים מספקת, אך נמוכה לאדם ולבעלי החיים האחרים ושרידותם בטבע קצרה.

בשנת 1981 הופיעו תכשירים מקבוצת מווסתי גידול חרקים ה-מג”ח (IGR). חומרים סינטטים המחקים את פעילותם של חומרים ביולוגים הפעילים בגוף החרק. החומרים הללו הנקלטים למערכת העיכול בגוף החרק גורמים למותו. החומרים הללו מכווני מטרה למזיקים בלבד, ידידותיים לסביבה לחי ולאדם.

שמן חד שכבתי (MLO) המרוסס על פני המים, מונע את נשימת זחלי וגלמי היתושים גורם לקטילתם. מחקר שנערך בארץ, מצא כי התכשיר הזה, מתפרק ולא שוקע בקרקעית מקווי המים המטופלים.

במטרה לצמצם ככל האפשר את הריסוסים  בשטחים רחבים, פותחו מספר תכשירים. תכשירים מיקרו קפסולרים, המשחררים באופן איטי ומבוקר את חומר ההדברה, מצמצמים את שטחי הריסוס ומקטינים את מספרם. פתיונות מורעלים נמצאים בשימוש נרחב, להדברת תיקנים, נמלים וטרמיטים, מחליפים את תכשירי הריסוס . נערכים נסיונות בפיתוח וישום של שיטות כאלה, בהדברת זבובי חול יתושים ומזיקים נוספים.

מחקרים רבים מאד נערכו ונערכים על הדברה ביולוגית. רק מעטים נמצאו כמתאימים ומיושמים  בהדברת המזיקים לאדם. ההצלחה הגדולה והמרשימה ביותר, היא שימוש בחיידק  הבצילוס טורינגינסיס ישראלי (.B.T.I), בהדברה סלקטיבית רק של זחלי יתושים במים.

החידק הזה התגלה בארץ  ע”י פרופ’ יואל מרגלית ז”ל בשנת 1977. הוא נמצא בשימוש נרחב מאד ברבות מארצות תבל, מחליף בהם את תכשירי ההדברה הכימים.

דג הגמבוזיה הטורף כמות גדולה מאד של זחלי יתושים, הוא דוגמא נוספת להצלחה של הדברה ביולוגית. באמצאות שיטות טכנולוגיות ניתן לבצע שינויים סביבתיים משמעותים באזורים נגועים, להתגבר על המזיקים בהם ללא כל שימוש בתכשירי הדברה. ייבוש מקוי מים, הזרמת מים בנחלים שנסתמו ע”י צמחיה, יחסלו דגירות של זחלי יתושים.

ניטור

פעולות הניטור, הן הבסיס ההכרחי, החשוב  ביותר לבקרת מזיקים. בעשרים השנים האחרונות חלה התפתחות מרשימה מאד בשיטות ובאמצעי הניטור. מטרת הניטור, לאתר את מוקדי הנגיעות, ברמה ההתחלתית  הנמוכה ביותר האפשרית. ניטור מוצלח יאפשר טיפול נקודתי יעיל ומידי, שימוש מינימלי וממוקד בתכשירי הדברה ורק במידת הצורך.

החזון האפוקליפטי לא התממש

התאור האפוקליפטי שפורסם בספרה של רחל קרסון, של  עולם חי וצומח שנידון לכליה בגלל השימוש בתכשירי ההדברה הכימים לא התממש כלל. רחל קרסון טעתה. האשמה שהפילה רחל קרסון על האנטומולגיה בספרה וכך כתבה, “ההלכה והמעשה של האנטומולוגיה המעשית, נובעים בעיקרם מ”תקופת האבן” של המדע. אסוננו המחריד הוא, כי מדע פרימיטיבי כל כך  הזדיין בחדישים ובנוראים שבכלי הנשק, וכי בהפנותו אותם מול החרקים, היפנה אותם נגד כדור הארץ”, הוכחה כבלתי נכונה.

דוקא האנטומולוגים המודעים לסכנות שהעלתה רחל קרסון וגם אחרים, פיתחו כאמור, שיטות ותכשירים חדשים, יותר ידידותיים לסביבה ולאדם.  מצאו את שבילי הבינים, להכות בחרקים במינימום שימוש בתכשירי ההדברה.

לפעילותה ודעותיה של רחל קרסון, היו מבקרים רבים. אבל ספרה היה ללא כל ספק, גורם שהפנה תשומת ליבו של העולם להשפעה השלילית של תכשירי ההדברה הכימיים, הביא ליסודה של התנועה הירוקה למען איכות הסביבה וכדור הארץ. פעילותה של התנועה הזו נמשכת בעצמה רבה וגוברת,  ברוב מדינות בעולם עד היום . לכן בצדק הוענקה לרחל מדלית החירות הנשיאותית,  עיטור הכבוד האזרחי הגבוהה ביותר בארה”ב. רחל קרסון נפטרה ממחלת ממארת, שנתים לאחר פרסום ספרה. אולי מחלתה היא שדחפה אותה לכתוב את הספר.

כבר בשנת 1915 כתב האנטומולוג פורבס “מסתבר כי לא יעלה בידו של האדם לעולם, להכחיד אפילו מין אחד של חרקים”. ההתמודדות בין החרקים המזיקים והמין האנושי תמשך. אבל היא תתנהל במינימום הכרחי של שימוש בתכשירי ההדברה הכימים וימשך המחקר והפיתוח לפתרונות ידידותיים לאדם ולטבע.