מערכת קוטיקולהחתולי רחוב: נזקים, תועלות והמלצות חשובות
חתולי רחוב מהווים סוגיה שנויה במחלוקת בהקשרים של תברואה, אקולוגיה ואיכות חיים. במאמר זה נציג עמדות שונות באשר לנזקים ולתועלות של חתולי רחוב על החיים שלנו והסביבה העירונית, וכן המלצות ומידע שחייבים להכיר כאשר אתם נדרשים לטפל או להרחיק חתולי רחוב כמקור לבעיה
אחד הנושאים השנויים במחלוקת למדבירים ולקהל הרחב הם חתולי רחוב. על פי ההערכות, בישראל מעל מיליון חתולי רחוב, כך שלא מדובר בתופעה מקומית או שולית בהיקף שלה. ד”ר ניצן לוי, מנכ”ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה, וד”ר גיל סתיו, מומחה באקולוגיה, אנטומולוגיה (חקר חרקים) והידרו-ביולוגיה, יעזרו לנו להבין טוב יותר את הטענות הקיימות באשר לשירות החיובי מחד ולנזקים מנגד, של חתולי רחוב במרחב הציבורי.
חתולי רחוב כמטרד
ד”ר ניצן לוי, מנכ”ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה, פורט לנו את הסיבות הקוראות לטיפול והרחקה מסיביים יותר של חתולי רחוב ולאיזון טוב יותר בין זכויות בעל חיים זה לאיכות החיים של בני אדם במרחב העירוני.
הבעיה הגדולה ביותר עם חתולי רחוב במרחב העירוני, מסביר ד”ר לוי, היא גודל האוכלוסייה. בעוד שבטבע, היקף הטריטוריה של חתול יכולה להגיע למספר קמ”ר בלבד, בסביבה העירונית מדובר בריכוז של עשרות חתולים לדונם אחד. הם מתרבים בזכות שפע של מזון והגנה של המחוקק, ולדבריו, עם הזמן, גודל האוכלוסייה של חתולי הרחוב ממשיך לעלות בהתמדה.
נזק ראשון שמציג ד”ר לוי הוא התברואי: חתולים מעבירים פרעושים, שאריות המזון בו הם מואכלים מושכות זבובים ובעלי חיים לא רצויים אחרים.
נזק נוסף המיוחס, לדברי ד”ר לוי, לחתולי רחוב הוא אקולוגי, בשל היום ציידים בלתי נלאים של חיות בר, ציפורים וזוחלים במיוחד, כולל מינים נדירים של בעלי חיים שאנו רוצים לשמור עליהם.
הנזק האחרון עליו מדבר ד”ר לוי הוא הנזק לאיכות החיים, הנגרם בעקבות נוכחותם ומספרם של חתולי רחוב במרחב העירוני: “השתלטות” חתולים על ריהוט גן ומקומות מרבץ מחוץ לבית, כולל השרת שערות לא רצויות, ציד של חיות מחמד וחיות בר כמו קיפודים ודוגרי קרקע אחרים המשמשים אמצעי הדברה טבעי של בעלי גינות, נזקי רעש וריח של חתולים לא מסורסים הנלחמים על טריטוריה, צחנה של שתן ועקבות צואה בארגזי חול של ילדים וכדומה, נזק לחפצים וריהוט מחוץ לבית ועוד.
חתולים כשומרי סף של המערכת האקולוגית
ד”ר גיל סתיו, מומחה באקולוגיה, אנטומולוגיה (חקר חרקים) והידרו-ביולוגיה, רואה בחתולי רחוב חלק חשוב ובלתי נפרד מהמערכת האקולוגית העירונית.
הוא מציג מספר עבודות בנושא טרף של חתולים, אשר מצאו כי 80-90% מבעלי החיים הניצודים על ידי חתולים הם מינים מלווי אדם – בעלי חיים שאוכלוסייתם גדלה משמעותית בעקבות ניצול הזדמנויות הקיימות בסביבות המחיה של בני אדם. בראש הרשימה של בעלי חיים אלו מצויים עכברים, ובהמשך ניתן למצוא מינים כמו דרורים, הנחשבים גם הם כמזיקים. חתולים מסייעים לצמצם את המספרים של אוכלוסיות אלו וכך לאזן, לפחות במידה מסוימת, את המערכת האקולוגית העירונית. חתולי בית שיוצאים החוצה, אגב, שבעים יותר ולכן צדים 50% פחות מחתולי רחוב.
עוד טוען ד”ר סתיו, כי חתולים הם בעלי חיים אינטליגנטיים, אשר לומדים להכיר את הטרף שלהם ומשכללים את יעילות הציד שלהם את הטרף הספציפי, ולכן יצודו בעיקר אותו, בניגוד לציד אקראי או מוטעה של מיני בעלי חיים אחרים. לכן, אומר ד”ר סתיו, אחוזי הטרף של חתולים בעלי חיים נדירים, עליהם חשוב לנו לשמור, הם נמוכים למדי.
ד”ר סתיו מספר על הניסיון המר של דרום קוריאה עם הכחדת חתולי רחוב בשנות החמישים, כאשר החליטו כי חתולי רחוב הם מטרד שיש להדביר בהיקף נרחב. התוצאה היתה שתוך זמן קצר הם נאלצו לקנות חתולי רחוב ממדינות אחרות ולפזרם בערים שונות, אשר הופצו במכרסמים, ובחלק מהמקומות גם בנחשים שהגיעו לטרוף את שפע המזון החדש.
לכן, ד”ר סתיו אומר בפה מלא: כאשר אנו פוגעים במערכת האקולוגית, אנו עתידים להיפגע מכך בעצמנו. מערכת אקולוגית עירונית אינה שונה. אם נחליט כי חתולי הרחוב הם מטרד ונפעל כדי לפגוע בהם, נמצא עצמנו פוגעים בעצמנו. החתולים בויתו לראשונה במזרח התיכון לפני כ-5000 שנים במצרים והם מהווים חלק מובנה מהערים שלנו בישראל ומהמערכת האקולוגית שלהן במשך אלפי שנים.
באשר לנזקים המיוחסים לחתולי רחוב, טוען ד”ר סתיו כי בעיות ריח של שתן וצואה הן נדירות, היות שחתולים מצניעים את הפרשות גופם. באשר לשאריות אוכל, אומר ד”ר סתיו כי אין לייחס בעיה זו לחתולים, אלא לאנשים שמאכילים אותם וכי יש לטפל בנושא ישירות מולם. ד”ר סתיו מוסיף ואומר בהקשר של האכלת חתולי רחוב, כי מזון יבש אינו מייצר בעיות של זבובים הנמשכים למזון, אך כן עלול ליצור בעיה של הזנת חולדות.
חתולי רחוב: חוקים והגבלות
גל כהן, יועץ הדברה מטעם חברת RPC, עושה לנו סדר בכל הנוגע לחוקים ולהגבלות העומדים בפני מדבירים ואנשים פרטיים המעוניינים להרחיק מסביבתם חתולים.
“מדבירים נקראים בין השאר להתמודד עם נגיעות של פרעושים בשטחים פרטיים או ציבוריים. לעיתים, מעבר להדברה של החרק עצמו, מקור הבעיה ובית הגידול של החרק הוא הפונדקאי, שיכול להיות חתול הרחוב. הוא הנושא את החרק ומעביר אותו לשטח המאוכלס ולבני האדם המצויים בו.
אם במשך שנים, חלק מעבודת המדביר במקרים אלו כללה הצבת מלכודת ללכידת החתול והעברתו לשטח פתוח או למכלאה של השירותים הווטרינריים, בימינו עליו להכיר את החוקים והנהלים במסגרתם הוא פועל, על מנת להימנע מסיכון מקצועי אמיתי שעלול להסתיים בהעמדה לדין.
לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ”ד 1994 (להלן: “חוק צער בעלי חיים”): “לכידת חתולים והרחקתם ממקום מחייתם הינה עבירה פלילית, בהתאם לסעיף 2 לחוק צער בעלי חיים”. עבירה על הוראות החוק הינה עבירה פלילית שדינה עד 3 שנות מאסר, וזו כוללת לכידת חתולים ו/או פגיעה אחרת בהם, המתבצעת על ידי אדם פרטי. בנוסף, ישנן קביעות מפורשות של המטה הארצי ושל משרד החקלאות, לפיהן לכידת חתולים ללא בעלים והעתקתם ממקום מגורם הקבוע הינה עבירה על הוראות סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים”.
גם בעיריית תל-אביב רואים בחומרה לכידה של חתולים באמצעות חברת הדברה פרטית או על ידי אנשים פרטיים ללא אישור העירייה וביצוע מטעמה, והעירייה קוראת לכל עד ראייה לפעולה זו להגיש תלונה במשטרה, בהתאם לחוק. חשוב לדעת שהעירייה מפרסמת גם כי פעולה של לכידת חתולים למטרה של סירוס או עיקור מחויבת לקבל את אישור המחלקה הווטרינרית או להתבצע על ידה ולא אחרת.
אז איך לנהוג בחתולי רחוב המהווים מוקד לבעיית הדברה?
על מנת להגן על עצמכם חוקית כאנשים פרטיים הסובלים ממטרד הדברתי שכזה או כמדבירים בשטח, המלצתו החמה של גל כהן היא להימנע בכל מחיר מהרחקה של חתולים מאזור המחיה שלהם. במקום זאת, יש להפנות כל בקשה מטעמכם או מטעם לקוחות שלכם – לווטרינר המקומי.
בנוסף, בגלל הרגישות הרבה לנושא מטעם ארגוני בעלי חיים, החוק, רשויות מקומיות ותושבים אוהבי חתולים, הגנו על עצמכם כפליים על ידי תיעוד של הבקשה מהלקוח, תיעוד מצולם של הנעשה בשטח, ותיעוד שיחות הטלפון עם הווטרינר המחוזי, העירוני או המקומי.
בעית החתולים בתעשיות המזון , בתי חולים ופארמה נחשבת לקריטית.חתול שחודר לחדר ניתוח מוגן על פי חוק ואסור להרחיקו.מדביר ידוע שהוציא חתול מחדר ניתוח נעצר .חתולים משוטטים במפעלי מזון הם תופעה מקובלת והם הרבה יותר מוגנים מהעובדים וכל נגיעה בהם נחשבת לפלילית.במילים אחרות יש חוק שלא לקח בחשבון שחתולים בתעשיות הרגישות לא זו שהם מסכנים את עצמם באמצעות מיכון אקטיבי אלא מסכנים את המפעלים .נוכחות חתול במפעל פארמה או מזון יוצרת בעיה קיומית לאותם מפעליםהמחוקק לא לקח בחשבון בעיה זו.כולם מתחמקים במתן פתרון מעשי לסוגיה שהפכה לקריטית גם לחתלים וגם לתעשיות הרגישות.
משרד החקלאות מונע מפתרון הבעיה כאשר לא משחרר לאגודות בעלי החיים את התקציב שעליו לתת להם. והם האגודות אמורות עם התקציב הזה לדאוג לעיקור וסירוס החתולים כדי שלא יתרבו.