קורס הדברה – עבר, הווה ועתיד לאן?

הדוחות שנכתבו ע"י המדור הם מקורות המידע לקורסי ההדברה בשנות ה-50 ו-60 של המאה ה-20. בשנות ה-50 כבר פעלו בארץ קרוב ל-20 חברות מסחריות שעסקו בהדברה בבתים ובמבנים אחרים, ללא הוראות בטיחות ופיקוח על פעילותן. לפי דרישת המדור היה על כל חברה חובה להכשיר אדם אחראי אחד שעבר בחינה על ידע בביולוגיה של מעבירי המחלות, הכרת הרעילות של התכשירים, שיטות שימוש בהם ואמצעי הזהירות שיש לנקוט. הדרישה הזו התבססה על החוק שקבע כי "קימים תנאים מיוחדים לפי פקודת מלאכות ותעשיות, לעסקי השמדת חרקים מכרסמים, לפיהם מסמיכים – לאחר בחינות מיוחדות – מדבירי מזיקים הרשאים לבצע פעולות הדברה כמוגדר בתעודת ההיתר הנמסרת להם ( הדברת מכרסמים עישון)". בשנת 1956 נוסד ארגון מדבירי המזיקים ולפי בקשתו אורגנו עד סוף שנות ה-50 שלשה קורסים להדברת מזיקים.
החל משנת 1960 נערכו קורסים קבועים "במרכז ההדרכה של משרד הבריאות ע"ש ג.ג. מר" ששכן במתחם של בית החולים אסף הרופא בצריפין (איתן עמיחי בוגר הקורס מידע אישי וברקאי 1965). הקורסים נמשכו ארבעה שבועות רצופים בלימוד יומי של כ- 6-7 שעות וסיורי לימודים. בגמר הקורס קיבלו התלמידים שעמדו בבחינות, תעודת היתר המוכרת כתעודה מקצועית לבצוע פעולות הדברה. המדור ללחימה במזיקים הוא שקבע את תכנית הלימודים, בסיוע של מומחים בנושאי המזיקים וההדברה ממוסדות מדע ומחקר בארץ. "בקורסים אלה השתתפו למעלה משני שלישים של התברואנים בארץ המועסקים ע"י הרשויות המקומיות ובקיבוצים. כן לקחו חלק בקורסים למלחמה במזיקים כמאתיים אחיות לבריאות הציבור" (לידרור 1965).
בשנת 1975 התחלתי לעבוד במעבדה לאנטומולוגיה רפואית של משרד הבריאות. ב- 1979 הצטרפתי לסגל המרצים של קורס ההדברה שהיה היחיד בארץ, כמרצה לביולוגיה וזיהוי של החרקים המזיקים לאדם ולרכושו. הקורס היה בן כ-200 שעות ויותר וכלל מגוון נושאים הכרחיים להכשרה של מדביר. לקורסים התקבלו בוגרי 12 שנות לימוד שהוכיחו בבחינת הכניסה ידע מינימלי באנגלית ובחשבון. בקורסים היתה הקפדה על נוכחות התלמידים בכל ההרצאות ומשמעת לימודית. בתום הקורס נערכו מבחנים בארבעה נושאים, חרקים, מכרסמים, טוקסיקולוגיה ולחימה בחרקים (חישובים, שיטות הדברה, מיכשור ובטיחות). בכל נושא נבחנו התלמידים בכתב ובע"פ.
לקראת שנות ה-2000 עברו הקורסים למתחם של סמינר אפעל, בהמשך למרכז ההדרכה של בריאות הציבור במרכז הרפואי של תל השומר. בשנת 1988 הוקם המשרד להגנת הסביבה והיחידה למלחמה במזיקים הועברה למשרד זה. האחריות על קורסי המדבירים עברה ליחידה הזו, אבל הקורסים המשיכו להתנהל במסגרת מרכז הדרכה של משרד הבריאות ובאותה המתכונת. בתכנית הלימוד נערכו רק שינויים או שיפורים בודדים ומתבקשים. בשנת 1994 נכתבה הצעה למבנה של קורס מדבירים בן 203 שעות, מבוססת על המסגרת של הקורסים שהיו ובה מספר שינויים ושיפורים מתבקשים, (מצ"ב מבנה ותכנית הקורס עמוס וילמובסקי 1994). ההצעה אומצה ע"י האגף להדברת המזיקים במשרד להגנת הסביבה (1996) והם נמשכו כך עוד כ-16 שנים.
כמרצה בקורס ההדברה במשך שנים רבות ובמסגרת תפקידי במעבדה לאנטומולוגיה רפואית תברואית של משרד הבריאות, הייתי בקשר הדוק עם רוב המדבירים, לכן אני מוסמך להעיד חד משמעית, הקורס היה יעיל ורציני ובוגרי הקורס בעלי ידע הנדרש לבעל היתר הדברה. כ-50-60 שעות היו מוקדשות לנושא הבסיסי וההכרחי בקורס הדברה, זיהוי וביולוגיה של החרקים המזיקים לאדם ולרכושו. הושם דגש רחב על דרכי המניעה והדברה המבוססים על הידע הביולוגי של החרקים המודברים. כל הרצאה כללה את הצגת החרקים המזיקים בשלבי התפתחותם מהביצה ועד הבוגר. הוצגו גם תוצרי הלוואי לפעילותם כמו נשלים, הפרשות, סימני כרסום, קורים, מבנים כמו תיקי ביצים וגלמים (חביונה), נרתיקי זחלים וסימני עקיצות. הידע לזיהוי הסימנים הללו, הכרחי לאיתור נגיעות סמויה כאשר החרקים עצמם במסתור או פעילי חושך.