עמוס וילמובסקיפרוקי רגליים מטרידים - מתלהקים ומטרידים באזורי הבתים
עמוס וילמובסקי, גמלאי המעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות
כתבה רביעית בסדרת הכתבות – 'פרוקי רגליים מטרידים'. הפעם מככבים שלושה נציגים של חיפושיות ופשפשים בלתי מזיקים, הנמשכים לאורות הבתים וסרטנים הנמשכים ללחות, היוצרים "התקהלויות" בלתי רצויות.
מלדרה מטרידה (חומיני)
המלדרה היא חיפושית השייכת למשפחת הזיבליתיים לקבוצת זבלי הפרחים. חיפושית בגודל 7-9 מ"מ. הבוגרים ניזונים מפרחים ועלים, הזחלים המתפתחים בקרקע ניזונים משורשים או ברקבובית של צמחים.
מין שפלש לארץ בסוף שנות ה-70 או בתחילת ה-80 מאירן, בתקופתה המהפכה החומינית, לכן מכונה "חומיני" בציבור. מעריכים כי המלדרה הוכנסה לארץ על ידי ישראלי שחזר מביקור מאיראן והביא עמו צמח נגוע.
הבוגרים פעילים באביב ובקיץ, בעיקר בשעות הערב והלילה, נמשכים לאור, חודרים לבתים ומטרידים את הדיירים.
הנקבה מטילה 60-100 ביצים והאוכלוסיות גדלות במהרה. בשנים הראשונות שלאחר הפלישה גרמו אוכלוסיות הללו מטרד בעייתי מאד והיסטריה בציבור, בעיקר במרכז הארץ.
התופעה, של פולש שאין לו עדיין אויבים בשטח, המווסתים את רמת האוכלוסיות המתרבות, מאוד ידועה. לאחר כמה עונות מטרידות רמת האוכלוסיות "החומניסטיות" דעכה. מזה שנים רבות אין במעבדה כל רישום על הטרדה של המין הזה. בהדברה בתכשיר כימי אין כל תועלת, פרט לזיהום מיותר של הסביבה בכימיקלים. עמעום או כיבוי אורות באזור נגוע יועיל יותר.
רצוי לציין, כי מינים של חיפושיות אחרות עלולים להתלהק לאוכלוסיות גדולות, כתוצאה מתנאים מיטיבים כמו: מזון בשפע, טמפ' ולחות, עלולים גם לעיתים להטריד את הציבור פה ושם.
הפשפש (הסרחן) השחור
שייך לסדרת הפשפשאים המתפתחים בגלגול חסר. סימני ההיכר של הסדרה הזו: מגינית משולשת הבולטת מהחזה השני בין כנפי החפייה, גפי הפה הם חדק המשמש לדקירה ומציצה. הפשפשים השחורים הם משפחה המוכרת גם בשם סרחנים, בגלל בלוטות המפרישות ריח מסריח המשמש להגנה והרתעה. חיים מתחת לקרקע או בבסיס צמחים וניזונים ממציצת נוזלי הצמחים, גם חלקים תת-קרקעיים כגון שורשים. מתרבים לאוכלוסיות המוניות, פעילים בשעות החשכה ונמשכים בתעופה למקורות אור. הדרגות הצעירות (הנימפות) צבען אדום.
הלהקות ההמוניות מטרידות מאוד באתרים מוארים כמו מרכזי קניות וכד'. נכנסים גם לחצרות ודירות. הדרך היעילה ביותר והיחידה לצמצם את התופעה היא להנמיך את עוצמת התאורה או להחשיך במידת האפשר. הדברה כימית בחלל תעזור אולי לפרק זמן קצר באתרים שבהם מתקיימים אירועים.
התופעה תעלם מעצמה לאחר פרק זמן התלוי בתנאים הסביבתיים ועלולה להימשך מימים בודדים ועד 2-3 שבועות. מקבצים גדולים של פשפשים בצבעים השונים ניתן לראות בקיץ בטבע. הפשפש הירוק לפי פ. אמיתי (1982) נמשך לאור וחודר לבתים, אבל ברישומי המעבדה נמצאו רק בודדים פעמים בודדות מאד.
הטחביות
שייכות למחלקת הסרטנים (Crustacea), סדרת השווה-רגליאים (Isopoda) בה מוכרים מינים שהסתגלו לחיות ביבשה. בין המינים הללו שתי צורות, טחביות שחייהן קשורות בטחב וכדרוריות היכולות להתכדר לצורת כדור, לכן בפי הילדים "אורי כדורי".
ההסתגלות לחיי יבשה היא באמצעות מערכת נשימה ייחודית הנמצאת בגפי הבטן, המאפשרת קליטת החמצן מהרטיבות של אתרי המחיה בקרקע, תחת אבנים וכד'. ניזונים בעיקר מרקבובית שבקרקע.
המערכת ההתנהגותית מכוונת למנגנונים המפחיתים את אבוד המים – הפעילות בשעות הקרירות של הלילה והבוקר, ההתכדרות של הכדרורית היא למנוע אבוד מים. הצטופפות כמות רבה של טחביות מפחיתה את שעור אבוד הנוזלים כדי 50%. כאשר בקיץ אזורי המחיה מתייבשים, קיימת נדידה אל אזורי הגינות ליד משכנות האדם וניתן להבחין בשטחים בהם מצטופפות טחביות רבות מאד. קיימת גם חדירה לבתים.
הופעה המונית וחדירה לבתים, גורמות לאי נוחות רבה וטרדה לציבור. הטחביות אינן מזיקות והתופעה חולפת מאליה בתוך מספר ימים עד שבועות בודדים.
ברצוני לדעת האם יש צורך בהדברה מסיבית לטחבית שהופיע לי בבית לאחרונה כ10 יחידים כל יום בה אחר במקום אחר בבית
אני גר בביתר עילית והדירה שלי ממוקמת ב-2 ומאחורי הקיר הפנימי יש שטח של סלעים שבמהלך הגשם שירד אז חלחל מלמעלה לכיוון הסלע שלי הגשם מה שאומר שהקיר מעבר היה לח ואולי אפי' רטוב
הרטיבות לא מופיעה בתוך בהית עקב איטום כיאות שנעשה אבל לאחרונה עם סוף החורף התחילו להופיע בתוך הבית הטחביות האלו
אשמח לתשובה כי זה ממש מטריד את אשתי וכמובן שגם אותי
תודה רבה