על הרעלות, מחלות והכשות בעלי חיים

לקראת ימי הקיץ החמים מומלץ לבצע הדברה בבתים ובשדות החקלאיים על מנת למנוע שגשוג של חרקים ומזיקים שונים. במקרים רבים ובמיוחד בסביבה כפרית, בעלי חיים משוחררים עשויים להיות מורעלים במהלך טיול בשדות או בסביבת הבית. לצערי בשבועיים האחרונים החל להגיע למרפאה הוטרינרית באושרת זרם ההרעלות ולכן מצאתי לנכון לתאר את העיקריות בהן ואת דרך הטיפול בכל אחת. החומרים מוזכרים על פי שכיחות הופעתם במרפאות וטרינריות בכלל ואצלי בפרט.

זרחנים אורגניים וקרבמטים– חומרים בשימוש לקטילת חרקים ופרוקי רגליים אחרים הנפוצים בעיקר בחקלאות. בימים אלה המשרד להגנת הסביבה מגביל מאד עד להורדה מוחלטת את השימוש בהם באופן חוקי. החומרים פועלים על מערכת העצבים. סימנים עיקריים: ריור, הקאות, שלשול, חוסר שליטה בצרכים, אישונים מכווצים, עוויתות חלקיות עד עוויתות מלאות, עליית חום, מוות. קיים מגוון גדול של חומרים השייכים לקבוצה זו, בחלקם הופעת הסימנים היא מידית עם החשיפה. פעילות החומר כה מהירה עד כי הזמן בין החשיפה למוות עשוי להיות שניות עד דקות כתלות במינון אליו נחשף בעל החיים ובגודל גופו. יש חשיבות קריטית בהגעה מידית לטיפול על מנת לעורר הקאה ולהוציא כמות חומר גדולה ככל שניתן ובעצירת העוויתות. ניתן לעורר הקאה על ידי תמיסת מים עם מלח מרוכזת, אך לטעמי עדיף להתרכז בהגעה מידית לוטרינר, כיוון שמקרים אלה לא יכולים להיפתר ללא טיפול רפואי מיידי! ככל שפרק הזמן בין החשיפה לטיפול מתארך עולה טמפרטורת הגוף עקב העוויתות, דבר שכשלעצמו מסכן חיים.

נוגדי קרישה (אנטיקואגולנטים) – חמרים בשימוש ביתי וחקלאי לקטילת מכרסמים קטנים בעיקר. החמרים פועלים על מערכת קרישת הדם. הם פוגעים בויטמין K, שחקן עיקרי בתהליך הקרישה בגוף, ובעקבות כך בפקטורי קרישה שונים ובתהליך כולו. קיים מגוון רחב של חמרים בקבוצה זו ובחלקם הגדול הפעילות היא מושהית, כלומר מרגע החשיפה ועד להופעת הסימנים יכולות לעבור שעות ואף ימים ושבועות. גם כאן לפגיעה ישנו קשר לכמות החומר אליה נחשף בעל החיים ולגודלו. הסימנים העיקריים הם דימומים על גבי העור, בלחמית העין, מהאף ומקומות נוספים, דם בשתן, בצואה ובהקאה, חולשה קשיי נשימה. לרוב הופעת סימנים קליניים היא סימן רע, כיוון שבמקרים אלה הסימנים החיצוניים יכולים להוות סמן לדימומים פנימיים. במידה וידוע כי זמן החשיפה לחומרים היה מיידי ההמלצה היא לעורר הקאה באופן מיידי על ידי תמיסת מי מלח מרוכזת. ובכל מקרה להגיע לטיפול בזמן הקצר הניתן עדיף תוך מקסימום שעה מהחשיפה לחומר על מנת לעורר הקאה והוצאה של כמות גדולה של החומר. הטיפול בהרעלה הוא על ידי מתן זריקות וכדורים של ויטמין K לתקופה ממושכת.

חשיפה לחומרי הדברה בחקלאות עלולה לגרום להרעלה בבעלי חיים ביניהם: מתלדהיד (רעל חלזונות), פלואור אצטט, אלפא כלורלוז (תרדמון), סטריכנין ועוד, המשותף לכולם הוא הופעה מהירה של סימנים וצורך בהגעה מידית לטיפול וטרינרי לקבלת טיפול תומך כיוון שלא קיים אנטידוט ספציפי שניתן לטפל באמצעותו. הסימנים העיקריים הם התנשמות מהירה, עוויתות, הקאה, חוסר מנוחה, חוסר שליטה בסוגרים, ריור, סימני דיכוי-אפטיה נשימה איטית ושטוחה.

בכל חשד להרעלה יש ליצור קשר מיידי ולהגיע לקבל טיפול. על פי הסימנים ניתן במקרים מסוימים ראשית לעודד הקאה ורק אח"כ להגיע לטיפול.

הופעת הסימנים וחומרתם ברוב המקרים תלויה בכמות אליה נחשף בעל החיים ולכן ההמלצה היא לטייל באזורים חקלאיים עם בעל חיים קשור ולהיות ערניים למעשיו.

חשוב!! בהגעה למרפאה הוטרינרית כדאי להביא את החומר אליו אתם חושבים שנחשף בעל החיים (עדיף כמובן קופסה עם תווית החומר או בירור שמו המלא ושם החומר הפעיל). במידה ומדובר בפיתיון אין לגעת בו בידיים אלא להכניסו לשקית ולהביאו בשלמותו.

האביב המלבלב מביא איתו פעילות של טפילים ונחשים – ממה צריך להיזהר?

הטבע סביב כבר מלבלב ומוריק ומקרים ראשונים של קדחות קרצית והכשות נחש כבר הספיקו להגיע למרפאה. החורף השנה היה מאד קיצוני הוא אופיין בימים קרים מאד וימים חמים מאד עם טמפרטורות גבוהות ושמש. אלה עשויים להביא לעלייה משמעותית בכמות החרקים בכלל ובכמותם של הפרעושים והקרציות בפרט.

המלצתי בנושא ריסוס הסביבה והבתים עם תום הגשמים (ממש בימים אלה), נותרת בעינה והיא חשובה לעין ערוך לאחר חורף מעין זה. עדיף כמובן להביא מדביר מקצועי לשם כך וחשוב ליידע את המדביר מראש על נוכחותם של מיני בעלי החיים הקיימים בביתכם.

בנושא הטיפול האישי לבעלי החיים, קיים מגוון איכותי ויעיל של חמרים ותיקים וחדשים – כל משפחה בהתאם לצרכיה, מומלץ להתייעץ במרפאה הוטרינרית.

מספר פרטים על הטפילים העיקריים:

קרצית הכלב – (Rhipicephalus sanguineus)

נמצאת על כלבים, בקר, צאן חתולים ואף עופות. הקרצית הינה גורם מעביר של מחלת קדחת הקרצית (ארליכיה קאניס). במחלה מועבר טפיל הדומה לחיידק אשר גורם לפגיעה בטסיות הדם של הכלב ועל ידי כן מביא לפגיעה חמורה בקרישת הדם.

המחלה היא פרוגרסיבית, כלומר מתקדמת ומביאה לפגיעה עד הרס מוחלט של מח העצם של הכלב.

מספיקה עקיצה של קרצית אחת , גם ללא הישארותה על גוף הכלב על מנת להדביק במחלה. מחלה זו היא הנפוצה ביותר במדינת ישראל.

הטיפול במחלה ממושך, הוא אורך 3 שבועות של טיפול אנטיביוטי בדוקסילין.

מניעה – על ידי שימוש קבוע בתכשירים ותרופות מאושרים להדברת קרציות.

בבעלי חיים קטנים/צעירים/עם בעיה חיסונית יכולות קרציות לגרום לאנמיה קשה גם ללא קדחת קרצית עקב מציצת כמות דם גדולה מבעל החיים.

 פרעוש החתול – (Ctenocephalides felis)

קיים בכלבים, בחתולים ובאופן כללי בבעלי חיים בעלי שיער צפוף. הוא גורם מעביר של מחלת המברטונלה לחתולים ־ טפיל אשר פוגע בכדוריות הדם האדומות וגורם לאנמיה קשה. הטיפול הוא תרופתי על ידי אנטיביוטיקה.

בנוסף להיותם מטרד אשר גורם לגירוד עז ומציצת דמו של הכלב או החתול, פרעושים הם מעבירים של תולעים שטוחות לכלבים ולחתולים. כמו כן, תיתכן הדבקת ילדים ובעלי מערכת חיסון חלשה בתולעים שמקורם בכלבים או חתולים.

מניעת פרעושים מתבצעת על ידי טיפול בתכשירים וכדורים מתאימים.

הכשות נחש

ההכשות באזורינו נגרמות כמעט באופן בלעדי על ידי נחש הצפע הארץ הישראלי (Vipera palaestinae), נחש השכיח בארץ כולה. מקומות המסתור המועדפים על נחשים הם מקומות מוצלים וקרירים בהם הם יכולים לנוח במהלך שעות היום החמות ולאסוף כוחות לקראת היציאה לחיפוש טרף משעות הצהריים המאוחרות ועד הלילה. לפיכך כדי לנסות להימנע מנוכחות של נחשים יש להקפיד לפנות מהחצרות גרוטאות ופסולת גדולה אשר יכולה לשמש כמסתור. יש לקחת בחשבון כי רוב ההכשות מתבצעות בשעות חיפוש הטרף של הנחשים – שעות אחה"צ המוקדמות ולא בשעות הבוקר. הכשות נחש בכלבים יכולות לגרום לתמותה במידה והן אינן מטופלות. 30% מהכלבים עשויים לשרוד את ההכשה כתלות במיקומה, כמות הארס שהוזרקה, מצבו הבריאותי של הכלב ועוד. יש להדגיש כי ההכשות בתחילת העונה הן הקשות ביותר גם כאשר מדובר בהכשה בודדת אחת כיוון שבתקופה זו כמות הארס המוזרקת בכל הכשה היא גדולה יותר ומביאה עמה נזק גדול יותר לכלי הדם ולמצבו הכללי של הכלב.

הסימנים המאפיינים:

נפיחות ההולכת וגדלה בעיקר באזור הפנים והרגליים הקדמיות.

נקודה או מספר נקודות אדומות מדממות או מפרישות שיסמנו את מיקום כניסת השיניים של הנחש.

מראה דומה יכול להתקבל כתוצאה מעקיצה של חרק, אולם במקרים אלה ההתנפחות תהיה פחות דרמתית והסימנים הנלווים עשויים להיות פחות משמעותיים.

ההתנפחות הגדולה יכולה להביא לבעיות משניות במערכת הנשימה עקב לחץ הבצקת על קנה הנשימה.

נזקים משניים מאוחרים יותר יגרמו לאחר ההכשה, עקב כניסת הארס לדמו של בעל החיים. תוך 24 שעות תתכנה תופעות של אבדן קרישת דם עקב תכולה גבוהה של חומרים נוגדי קרישת דם – חומרים הפוגעים במבנה כלי הדם וחומרים רבים נוספים הגורמים לפגיעה כללית ומתמשכת בלב ובכלי הדם. 

מה עושים?

בכל מקרה בחשד להכשה יש לנסות כמה שפחות לטלטל את בעל החיים.

יש ליצור קשר מיידי עם המרפאה.

סימני ההכשה והפגיעה במרכיבי הדם הולכים ומחמירים עם הזמן ולכן עדיף לתת טיפול ראשוני מהיר ככל הניתן גם אם הכלב נראה ומתנהג כרגיל למעט הנפיחות בשעות הראשונות מיד לאחר ההכשה.

הטיפול בהכשות במרפאה כולל מתן נוזלים לווריד, הזרקת חומרים נוגדי אלרגיה, מתן אנטיביוטיקה מניעתית, הזרקת נוגדנים כנגד הארס הספציפי (אנטי ונום) ובמקרים קשים מתן מנות פלסמה וטיפול בבעיות אי קרישת דם.

*הכותבת היא רופאה וטרינרית המנהלת קליניקה בגליל המערבי