מערכת קוטיקולהעכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם
ד"ר אפרת גביש–רגב, סיסטמטיקאית של עכבישנים והמנהלת המדעית של אוסף העכבישנים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים בכתבה שנייה בסדרה, על פרוקי הרגליים המרתקים – העכבישים. והפעם, נכיר לעומק שתי משפחות אשר יש בהן מינים שעלולים להוות סכנה לאדם.
כפי שקראתם בכתבה הקודמת עכבישים עוזרים לנו הרבה יותר מאשר מהווים סכנה – רוב משפחות העכבישים הקיימות בישראל כלל אינן מזיקות ומרבית העכבישים אפילו מסייעים לנו בהיותם אוכלי חרקים. העכבישים הם מדבירים ביולוגים טבעיים מצויינים, ומסייעים לנו גם בחקלאות וגם בבית.
מתוך 128 המשפחות שידועות בעולם, בישראל יש כ- 50 -60 משפחות ידועות, ומתוכן רק 2 משפחות שיש בהן מינים שעשויים להוות סכנה לאדם. היום נכיר את המינים הללו לעומק (בתקווה שרק על הכתב ולא פנים מול פנים 🙂 )
"מידת הסכנה מעכבישים היא שילוב של שני דברים." מספרת ד"ר גביש-רגב. "הדבר הראשון – יכולת העכביש לחדור את עורנו בנשיכה עם גפי הפה שלו (המלקוחיים והניבים) ולהזריק ארס לעור, הדבר השני – נכונות העכביש לעשות זאת. הרבה עכבישים כלל "לא ירצו לבזבז" את הארס שלהם על בני האדם ולכן הם בעצם לא מהווים סכנה."
משפחת הכדורניים Theridiidae:
האלמנה השחורה (הים-תיכונית) (Latrodectus tredecimguttatus (Rossi, 1790)), הידועה לשמצה, שייכת למשפחה זאת, אך יש אלמנות נוספות (בישראל 5 -6 מינים מסוג זה – בנוסף לאלמנה השחורה הים-תיכונית, מצויה כאן גם אלמנה לבנה (Latrodectus pallidus O. P.-Cambridge, 1872), חומה (Latrodectus geometricus Koch, 1841), רביבית (Latrodectus revivensis Shuluv, 1948) ועוד מין אחד או שניים שאין הסכמה לגבי הימצאותם כאן).
האלמנה השחורה בעלת בטן בצבע שחור, לעיתים בנקבות צעירות ניתן להבחין על הצד הגבי של הבטן בכתמים אדומים. הנקבות בערך בגודל של 4 ס"מ, הזכרים קטנים יותר אך רגליהם ארוכות יותר.
הזכרים כלל אינם מסוכנים, אם כי נוטים להסתובב יותר. בחלק ממיני האלמנות הנקבות יש ארס שעלול להיות מסוכן לאדם ולפגוע במערכת העצבים – אלמנה שחורה.
מין נוסף במשפחת הכדורניים שלעיתים מזוהה בטעות כאלמנה שחורה הוא כדורית אדומה (Steatoda paykulliana (Walckenaer, 1806)) יש טענות כי הארס שלו מסוכן גם, אבל לא ידוע על מקרים של נשיכה על ידי מין זה בישראל.
למה אלמנות? הנקבות ממשפחה זאת ידועות בכך שהן עשויות לטרוף את הזכר במהלך ההזדווגות. למען האמת, יש עוד לא מעט מיני עכבישים שעושים זאת, אך דווקא עכבישות אלו "זכו" בכינוי המלבב "אלמנה".
"במין האלמנה השחורה הים תיכונית," מספרת ד"ר גביש-רגב "הארס מסוכן לאדם. לאלמנה השחורה יש את היכולת לחדור את עורנו בנשיכתה ולהזיק לנו, אך חשוב לציין שלרוב היא בכלל לא תרצה לעשות זאת.
עובדה זאת יכולה להסביר מדוע המקרים הידועים של נשיכת אלמנה שחורה מקום המדינה ועד היום בודדים ביותר, וידוע לנו על מעט מאוד מקרי פטירה.
יחד עם זאת, כן ידועים מספר מקרים של נשיכות אלמנה, כאשר לרוב זה קורה לאחר פינוי של גינה והפרעה למטווה שלה, בו היא מסתתרת ונעזרת כדי לתפוס טרף.
האלמנה השחורה לא מסתובבת הרבה ואם לא תפריעו לה סביר להניח שהיא גם לא תנשוך אתכם. הזכרים כן מסתובבים אך הם לא נוטים לנשוך וגם לא מסוכנים. הנשיכות שכן ידועות לנו הן במקרים שאלמנה שחורה נכנסה לנעליים שהושארו ללא השגחה ולכן מכך יש להיזהר. "
"בד"כ אם עכבישים נושכים, הנשיכה אינה מורגשת. זה לא כך במקרה של האלמנה השחורה." מציינת ד"ר גביש-רגב. "נשיכה של אלמנה שחורה כן מורגשת – כמו דקירה מאוד חזקה. הארס של האלמנה השחורה פועל על מערכת העצבים. הסימפטומים לאחר נשיכה בד"כ דומים לאירוע לבבי – דופק מהיר והזעה.
יש נסיוב לנשיכה, אך גם התופעות של הנסיוב לא פשוטות וגם הוא משפיע על מערכת העצבים ולכן לא תמיד נותנים אותו.
ברוב המקרים נותנים תמיכה בבית החולים – חמצן, השגחה וכד' ללא נסיוב – והתסמינים עוברים תוך כמה ימים או שבועות. "
משפחת הארסניים Sicariidae
ארסן חום (Loxosceles rufescens (Dufour, 1820)) משתייך למשפחה זו, והוא המין השני המסוכן בישראל.
עכביש זה מוכר גם בשם "ששן חום" בגלל שיש לו 6 עיניים – אבל יש עוד מיני עכבישים בישראל שיש לם שש עיניים, למרות שלמרבית העכבישים יש שמונה עיניים. לעומת זאת לארסן יש ארס ייחודי.
לא ידוע לנו על מקרי מוות מנשיכות ארסן, אך ידועות לא מעט נשיכות בישראל, בעיקר בערים גדולות, פחות באיזורים פתוחים, מכיוון שזהו מין מלווה אדם.
באיזורים פתוחים יש מינים חדשים למדע שכרגע נבדקים במעבדה, אך כנראה פחות נוטים לנשוך.
המין הים תיכוני הנפוץ – אוהב להיות מאחורי תמונות, ארגזים, מקומות מסתור לא נקיים, מגירות סכו"ם, במטבח מתחת לפאנלים וכד'.
העכביש נראה מאוד לא מסוכן – צבעו חום בהיר, הנשיכה שלו לא מורגשת אך היא גורמת למוות של תאים (ולא לנזק עצבי כמו בנשיכת אלמנה שחורה) ויכולה ליצור כיבים מאוד לא נעימים ולא אסתטיים שאם הם לא מטופלים יכולים להיות מסוכנים.
התמונה של הנשיכה מאוד ברורה, מסביב למקום הנשיכה יש עיגולים בצבעים שונים – בהירים ואדומים. הכיב מתרחב ויכול להפוך לנמק. הרופאים מכירים את התופעה היטב ומטפלים ביעילות. הסכנה היא כאשר לא מגיעים לטיפול והכיב מתרחב. "
אז מה עושים אם ננשכתם ע"י עכביש?
"כמו שציינתי קודם, מרבית העכבישים יברחו מאיתנו כשאר נתקרב אליהם וכלל לא ינסו לנשוך. גם אם ינסו, כפי שציינו רובם כלל לא מסוכנים לאדם. אם לא רואים את העכביש עצמו שנשך אנחנו לא באמת יכולים לדעת שזאת נשיכה של עכביש.
כאמור, פרט לאלמנה השחורה, לרוב לא תרגישו כלל את נשיכת העכביש. אם בכל זאת הרגשתם נשיכה ההמלצה במקרה של נשיכה – לאסוף את העכביש ולהתפנות לבית חולים. חשוב שנזהה בוודאות את המין הנושך בבית החולים כדי שהטיפול יהיה מתאים. יוצרים איתי קשר לעיתים מבתי חולים על מנת לזהות את העכביש הנושך." מספרת לנו ד"ר גביש-רגב
ואיך מזהים את הנשיכה? "סימני נשיכה של 2 נקודות, למרות מה שחושבים, לא בהכרח מעידות על נשיכת עכביש. כאמור אם לא רואים את העכביש נושך, המין היחיד שניתן לזהות את נשיכתו לפי הסימנים הוא ארסן חום. לרוב רופאי עור יודעים לטפל בנשיכות ארסן ויודעים לזהות אותן גם אם לא רואים את העכביש."
כל נשיכה אחרת שחשודה כנשיכת עכביש אך העכביש לא נצפה נושך – יש סבירות גבוה שאינה נשיכת עכביש.
מה הטיפול במקרה של נשיכה?
"במקרה של אלמנה שחורה לרוב יינתן טיפול תומך ולא נסיוב שיכול לגרום לתגובות אלרגיות קשות ואף לפגיעה נוספת. במקרה של נשיכת ארסן חובה לטפל בכיב כדי שלא יווצר נמק או זיהום. בנוגע לעכבישים אחרים – לרוב כלל לא תרגישו את הנשיכה וגם אם יצליחו לנשוך אתכם לא תגיעו לבית החולים ולא תצטרכו טיפול מיוחד."