• תנאי שימוש וזכויות יוצרים
  • פרסם באתר
  • Facebook
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
    • יתושים
    • מאמרים מאת עמוס וילמובסקי
    • מאמרים מאת טל ויינברג
  • חנות קוטיקולה
    • כל המוצרים
    • ספרים
    • נגד יתושים
    • ארגזים
    • ערדליים
    • מלכודות
    • עזרים
    • יתושים
    • מכרסמים
    • מיקרוסקופים
    • מרססים
    • פשפש מיטה
    • תכשירים
    • הרצאות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
    • יתושים
    • מאמרים מאת עמוס וילמובסקי
    • מאמרים מאת טל ויינברג
  • חנות קוטיקולה
    • כל המוצרים
    • ספרים
    • נגד יתושים
    • ארגזים
    • ערדליים
    • מלכודות
    • עזרים
    • יתושים
    • מכרסמים
    • מיקרוסקופים
    • מרססים
    • פשפש מיטה
    • תכשירים
    • הרצאות
  • צור קשר
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
    • יתושים
    • מאמרים מאת עמוס וילמובסקי
    • מאמרים מאת טל ויינברג
  • חנות קוטיקולה
    • כל המוצרים
    • ספרים
    • נגד יתושים
    • ארגזים
    • ערדליים
    • מלכודות
    • עזרים
    • יתושים
    • מכרסמים
    • מיקרוסקופים
    • מרססים
    • פשפש מיטה
    • תכשירים
    • הרצאות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
    • יתושים
    • מאמרים מאת עמוס וילמובסקי
    • מאמרים מאת טל ויינברג
  • חנות קוטיקולה
    • כל המוצרים
    • ספרים
    • נגד יתושים
    • ארגזים
    • ערדליים
    • מלכודות
    • עזרים
    • יתושים
    • מכרסמים
    • מיקרוסקופים
    • מרססים
    • פשפש מיטה
    • תכשירים
    • הרצאות
  • צור קשר
עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם
דף הבית » לא מזיק לדעת (טיפים והדרכה) » עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם
מערכת קוטיקולה 21/11/2020 4 תגובות

עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם

ד"ר אפרת גביש–רגב, סיסטמטיקאית של עכבישנים והמנהלת המדעית של אוסף העכבישנים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים בכתבה שנייה בסדרה, על פרוקי הרגליים המרתקים – העכבישים. והפעם, נכיר לעומק שתי משפחות אשר יש בהן מינים שעלולים להוות סכנה לאדם.

כפי שקראתם בכתבה הקודמת עכבישים עוזרים לנו הרבה יותר מאשר מהווים סכנה – רוב משפחות העכבישים הקיימות בישראל כלל אינן מזיקות ומרבית העכבישים אפילו מסייעים לנו בהיותם אוכלי חרקים. העכבישים הם מדבירים ביולוגים טבעיים מצויינים, ומסייעים לנו גם בחקלאות וגם בבית.

מתוך 128 המשפחות שידועות בעולם, בישראל יש כ- 50 -60 משפחות ידועות, ומתוכן רק 2 משפחות שיש בהן מינים שעשויים להוות סכנה לאדם. היום נכיר את המינים הללו לעומק (בתקווה שרק על הכתב ולא פנים מול פנים 🙂 )

"מידת הסכנה מעכבישים היא שילוב של שני דברים." מספרת ד"ר גביש-רגב. "הדבר הראשון – יכולת העכביש לחדור את עורנו בנשיכה עם גפי הפה שלו (המלקוחיים והניבים) ולהזריק ארס לעור, הדבר השני – נכונות העכביש לעשות זאת. הרבה עכבישים כלל "לא ירצו לבזבז" את הארס שלהם על בני האדם ולכן הם בעצם לא מהווים סכנה."

2 נקודות נשיכה לא בהכרח מעידות על נשיכת עכביש

משפחת הכדורניים Theridiidae:

האלמנה השחורה (הים-תיכונית) (Latrodectus tredecimguttatus (Rossi, 1790)), הידועה לשמצה, שייכת למשפחה זאת, אך יש אלמנות נוספות (בישראל 5 -6 מינים מסוג זה – בנוסף לאלמנה השחורה הים-תיכונית, מצויה כאן גם אלמנה לבנה (Latrodectus pallidus O. P.-Cambridge, 1872), חומה (Latrodectus geometricus Koch, 1841), רביבית (Latrodectus revivensis Shuluv, 1948) ועוד מין אחד או שניים שאין הסכמה לגבי הימצאותם כאן).

האלמנה השחורה בעלת בטן בצבע שחור, לעיתים בנקבות צעירות ניתן להבחין על הצד הגבי של  הבטן בכתמים אדומים. הנקבות בערך בגודל של 4 ס"מ, הזכרים קטנים יותר אך רגליהם ארוכות יותר.

הזכרים כלל אינם מסוכנים, אם כי נוטים להסתובב יותר. בחלק ממיני האלמנות הנקבות יש ארס שעלול להיות מסוכן לאדם ולפגוע במערכת העצבים – אלמנה שחורה.

מין נוסף במשפחת הכדורניים שלעיתים מזוהה בטעות כאלמנה שחורה הוא כדורית אדומה (Steatoda paykulliana  (Walckenaer, 1806)) יש טענות כי הארס שלו מסוכן גם, אבל לא ידוע על מקרים של נשיכה על ידי מין זה בישראל.

כדורית אדומה. צלם: איגור ארמיאץ' שטיינפרס

למה אלמנות? הנקבות ממשפחה זאת ידועות בכך שהן עשויות לטרוף את הזכר במהלך ההזדווגות. למען האמת, יש עוד לא מעט מיני עכבישים שעושים זאת, אך דווקא עכבישות אלו "זכו" בכינוי המלבב "אלמנה".

אלמנה שחורה ים- תיכונית. צלם: איגור ארמיאץ' שטיינפרס

"במין האלמנה השחורה הים תיכונית," מספרת ד"ר גביש-רגב "הארס מסוכן לאדם. לאלמנה השחורה יש את היכולת לחדור את עורנו בנשיכתה ולהזיק לנו, אך חשוב לציין שלרוב היא בכלל לא תרצה לעשות זאת.

עובדה זאת יכולה להסביר מדוע המקרים הידועים של נשיכת אלמנה שחורה מקום המדינה ועד היום בודדים ביותר, וידוע לנו על מעט מאוד מקרי פטירה.

יחד עם זאת, כן ידועים מספר מקרים של נשיכות אלמנה, כאשר לרוב זה קורה לאחר פינוי של גינה והפרעה למטווה שלה, בו היא מסתתרת ונעזרת כדי לתפוס טרף.
האלמנה השחורה לא מסתובבת הרבה ואם לא תפריעו לה סביר להניח שהיא גם לא תנשוך אתכם. הזכרים כן מסתובבים אך הם לא נוטים לנשוך וגם לא מסוכנים. הנשיכות שכן ידועות לנו הן במקרים שאלמנה שחורה נכנסה לנעליים שהושארו ללא השגחה ולכן מכך יש להיזהר. "

"בד"כ אם עכבישים נושכים, הנשיכה אינה מורגשת. זה לא כך במקרה של האלמנה השחורה." מציינת ד"ר גביש-רגב.  "נשיכה של אלמנה שחורה כן מורגשת – כמו דקירה מאוד חזקה. הארס של האלמנה השחורה פועל על מערכת העצבים. הסימפטומים לאחר נשיכה בד"כ דומים לאירוע לבבי – דופק מהיר והזעה.

יש נסיוב לנשיכה, אך גם התופעות של הנסיוב לא פשוטות וגם הוא משפיע על מערכת העצבים ולכן לא תמיד נותנים אותו.

ברוב המקרים נותנים תמיכה בבית החולים – חמצן, השגחה וכד' ללא נסיוב – והתסמינים עוברים תוך כמה ימים או שבועות. "

 

משפחת הארסניים Sicariidae
ארסן חום  (Loxosceles rufescens (Dufour, 1820)) משתייך למשפחה זו, והוא המין השני המסוכן בישראל.

עכביש זה מוכר גם בשם "ששן חום" בגלל שיש לו 6 עיניים – אבל יש עוד מיני עכבישים בישראל שיש לם שש עיניים, למרות שלמרבית העכבישים יש שמונה עיניים. לעומת זאת לארסן יש ארס ייחודי.
לא ידוע לנו על מקרי מוות מנשיכות ארסן, אך ידועות לא מעט נשיכות בישראל, בעיקר בערים גדולות, פחות באיזורים פתוחים, מכיוון שזהו מין מלווה אדם.

באיזורים פתוחים יש מינים חדשים למדע שכרגע נבדקים במעבדה, אך כנראה פחות נוטים לנשוך.

המין הים תיכוני הנפוץ – אוהב להיות מאחורי תמונות, ארגזים, מקומות מסתור לא נקיים, מגירות סכו"ם, במטבח מתחת לפאנלים וכד'.

ארסן חום. צלם: איגור ארמיאץ' שטיינפרס

העכביש נראה מאוד לא מסוכן – צבעו חום בהיר, הנשיכה שלו לא מורגשת אך היא גורמת למוות של תאים (ולא לנזק עצבי כמו בנשיכת אלמנה שחורה) ויכולה ליצור כיבים מאוד לא נעימים ולא אסתטיים שאם הם לא מטופלים יכולים להיות מסוכנים.

התמונה של הנשיכה מאוד ברורה, מסביב למקום הנשיכה יש עיגולים בצבעים שונים – בהירים ואדומים. הכיב מתרחב ויכול להפוך לנמק. הרופאים מכירים את התופעה היטב ומטפלים ביעילות. הסכנה היא כאשר לא מגיעים לטיפול והכיב מתרחב. "

אז מה עושים אם ננשכתם ע"י עכביש?

"כמו שציינתי קודם, מרבית העכבישים יברחו מאיתנו כשאר נתקרב אליהם וכלל לא ינסו לנשוך. גם אם ינסו, כפי שציינו רובם כלל לא מסוכנים לאדם. אם לא רואים את העכביש עצמו שנשך אנחנו לא באמת יכולים לדעת שזאת נשיכה של עכביש.

כאמור, פרט לאלמנה השחורה, לרוב לא תרגישו כלל את נשיכת העכביש. אם בכל זאת הרגשתם נשיכה ההמלצה במקרה של נשיכה – לאסוף את העכביש ולהתפנות לבית חולים. חשוב שנזהה בוודאות את המין הנושך בבית החולים כדי שהטיפול יהיה מתאים. יוצרים איתי קשר לעיתים מבתי חולים על מנת לזהות את העכביש הנושך." מספרת לנו ד"ר גביש-רגב

 

ואיך מזהים את הנשיכה? "סימני נשיכה של 2 נקודות, למרות מה שחושבים, לא בהכרח מעידות על נשיכת עכביש. כאמור אם לא רואים את העכביש נושך, המין היחיד שניתן לזהות את נשיכתו לפי הסימנים הוא ארסן חום. לרוב רופאי עור יודעים לטפל בנשיכות ארסן ויודעים לזהות אותן גם אם לא רואים את העכביש."

כל נשיכה אחרת שחשודה כנשיכת עכביש אך העכביש לא נצפה נושך – יש סבירות גבוה שאינה נשיכת עכביש.

מה הטיפול במקרה של נשיכה?

"במקרה של אלמנה שחורה לרוב יינתן טיפול תומך ולא נסיוב שיכול לגרום לתגובות אלרגיות קשות ואף לפגיעה נוספת. במקרה של נשיכת ארסן חובה לטפל בכיב כדי שלא יווצר נמק או זיהום. בנוגע לעכבישים אחרים – לרוב כלל לא תרגישו את הנשיכה וגם אם יצליחו לנשוך אתכם לא תגיעו לבית החולים ולא תצטרכו טיפול מיוחד."

  • הדפסה
ארס עכבישים עכבישנים פרוקי רגליים מטרידים

מערכת קוטיקולה בדיקה |להציג את כל הפוסטים של מערכת קוטיקולה

כתב עת להדברה, בריאות הציבור ואיכות הסביבה, שם לו למטרה לקדם את תחום הדברת המזיקים בישראל, לספק ידע ומידע וליצור שיח בין קהל המדבירים, יצרנים, צרכני ההדברה, בעלי תפקידים ברשויות מקומיות, במשרדים ממשלתיים, חוקרים, סטודנטים ובעלי ענין.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

4 תגובות

  1. רינה קלינה הגב 05/12/2022 בשעה 20:20

    I want to identify this spider. Can I send you a photo by Whatsapp and tell me if it is a Mediterranean recluse spider

    • טל ויינברג הגב 12/12/2022 בשעה 08:19

      נשלחה תגובה במייל. Check your mailbox for respond

  2. אורי הגב 19/06/2024 בשעה 04:08

    אני נעקצתי על ידי שישן בשריר של רגל שמאל העקיצה התפתחה לנמק והטיפול היה בביילינסון על ידי ביצוע הטרייה, תהליך ניתוחי של הסרת כל איזור הנמק

  3. ליאוררררטררר הגב 09/12/2024 בשעה 18:56

    לי פעם היה עכביש שניראה ממש כמו ששן
    חום

השארת תגובה

ביטול

הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
המדריך להרחקת יונים מקצועית
לא מזיק לדעת (טיפים והדרכה)

המדריך להרחקת יונים מקצועית

19/01/2025

השיטות של סטופ יונים לשנת 2025 להרחקת יונים

הסודות של תעשיית ההדברה

הסודות של תעשיית ההדברה

30/12/2024

ערן קיוותי מהדברה בטוחה נותן לכם 5 עובדות שיחסכו לכם כסף

כל מה שצריך לדעת על קורס הדברה ב- 2025

כל מה שצריך לדעת על קורס הדברה ב- 2025

24/10/2024

מידע על סוגי רישיונות הדברה, כמה עולה קורס הדברה? כיצד בוחרים מכללה? איך מתקיימת הבחינה ומה עושה מי שנכשל? טיפים

טעות טקטית או מהלך שחמטאי מתוכנן?

טעות טקטית או מהלך שחמטאי מתוכנן?

10/06/2023

צילומים של נקבת זבוב שחמטן משריצה רימות על כף יד בתל אביב. טעות טקטית או שהיא פשוט "טעתה" ?

"חרקים עשו את זה קודם" – המלצה על ספר

"חרקים עשו את זה קודם" – המלצה על ספר

03/01/2023

המלצה על הספר "חרקים עשו את זה קודם", מאת: גרגורי ס' פולסון ואריק ר' איטן. הוצאת כרמל.

כילות או לא להיות. כתבה מס' 2: לישון עם האוייב

כילות או לא להיות. כתבה מס' 2: לישון עם האוייב

02/12/2022

מאה ואחת שנות מלחמה במלריה החלו ב- 1897 שנת הפללתו של האנופלס כמחולל המחלה, פיתוחו של ה- DDT הנשק

עורך אחראי: טל ויינברג למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת צרו קשר: in**@cu******.il טלפון: 076-5437473 מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה 7194700
יצירת קשר

עורך אחראי: טל ויינברג
למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת

טלפון: 076-5437473
פקס: 08-9389358
אימייל: in**@cu******.il

מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה

מדיניות החזרת מוצרים וביטול קניה

  • Facebook
  • YouTube
מה במגזין?
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
    • יתושים
    • מאמרים מאת עמוס וילמובסקי
    • מאמרים מאת טל ויינברג
  • חנות קוטיקולה
    • כל המוצרים
    • ספרים
    • נגד יתושים
    • ארגזים
    • ערדליים
    • מלכודות
    • עזרים
    • יתושים
    • מכרסמים
    • מיקרוסקופים
    • מרססים
    • פשפש מיטה
    • תכשירים
    • הרצאות
  • צור קשר
עקבו אחרינו בפייסבוק
‎קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי‎
הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
תגיות מוצר
ספר הכנה למבחן הדברה ספר לקורס הדברה
בנייה ועיצוב אתר omega360
המוצר נוסף בהצלחה לעגלה
צפה בסל המשך בקניות
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס