טל ויינברגמיתוסים על יתושים שחשוב לנפץ – חלק ב'
טל ויינברג
בכתבה הקודמת בנושא ניפצתי את המיתוס על היתושים הענקיים, הסברתי מדוע יתושים אינם מעבירים איידס מאדם לאדם, למה ילדי הגנים אינם נמצאים בסיכון גבוה יותר להדבקות בשושנת יריחו ועל תלותם המלאה של זחלי יתוש הטיגריס האסייני במים. בכתבה זו בחרתי להפריך מיתוסים נוספים על יתושים.
“מכשירים אולטראסונים יעילים להרחקת יתושים”
לתדרי הקולות המופקים ממשק הכנפיים של היתושים תפקיד חשוב באיחוד זכרי היתושים עם הנקבות לצורך הזדווגות. מכשירים אולטראסונים (מכשירים המשמיעים צלילים בתדרים שונים) אמורים להרחיק את היתושים מהסביבה. הם אמנם נשמעים מתוחכמים ו”ירוקים” אבל בתכל’ס – הוכחו מזמן כבלתי יעילים. עובדה זו לא מונעת כמובן מיצרני המכשירים הללו למכור אותם להמונים. האדם המיואש מיתושים מתפתה בקלות ל’פתרונות קסם’, במיוחד אם קנייתם איננה מצריכה השקעה כספית גבוהה. הדבר נכון גם לגבי רוב (אם לא כל) קטלני היתושים הנמכרים ברשתות השיווק הגדולות בארץ.
“העירייה לא ריססה באביב ולכן אנו נעקצים בקיץ”
את הטיעון הזה אני שומע כל קיץ מחדש. האמת, חשוב ביותר לטפל במוקדי דגירת היתושים במיוחד באביב, כאשר גופי המים רבים ומלאים, ואוכלוסיית היתושים עדיין קטנה. אך טיפול ביתושים צריך להתבצע לאורך כל השנה – באביב, בקיץ, בסתיו ואפילו בחורף. מחזור החיים של היתושים (מביצה לבוגר) קצר מאוד ונמשך לכל היותר מספר שבועות אחדים. פספוס של מספר ימים במועד ההדברה, בכל אחת מהעונות, יביא אחריו למכת יתושים קשה.
“המשרד להגנת הסביבה אוסר על הדברת יתושים בוגרים”
לפני 30-40 שנה היה נהוג לבצע ‘ערפול חם’ כנגד יתושים באזורי יישוב. רכב ההדברה היה עובר ברחובות העיר ומפזר באוויר קוטל יתושים בתוך ענני עשן. לאחר הטיפול כמות היתושים העוקצים הייתה פוחתת משמעותית, אך למשך ימים ספורים בלבד… הטיפול לא פגע במוקדי התרבות היתושים ושיטת ההדברה חשפה את הציבור לחומרים מסוכנים. מסיבות אלה אוסר המשרד להגנת הסביבה על ביצוע ערפולים מהסוג הזה באזורי יישוב.
אך מלבד שיטת הערפול החם ניתן, מותר ואף מומלץ במקרים מסוימים לבצע טיפול כנגד יתושים בוגרים. שיטת הטיפול המקובלת היא באמצעות ריסוס תכשירי הדברה על גבי צמחים ומקומות המנוחה של היתושים.
“יתושים הם יצורים מיותרים, אין להם כל תרומה או תפקיד בטבע ובעולם בכלל”
כמעט בכל דיון על יתושים עולה הסוגיה הבאה מחדש: “היתושים אינם מביאים לאדם כל תועלת, אין בהם שום חן, הם עוקצים, מטרידים ומעבירים מחלות קטלניות. אם כך, מהו תפקידם בעולם?”
התשובה לשאלה זו מתבססת על התפיסה האקולוגית שלכל יצור בטבע חשיבות ותפקיד משלו גם אם איננו תורם (ובמקרה שלנו מזיק) לאדם באופן ישיר. מלבד היותו מזון לבעלי חיים שונים, ליתוש תפקידים חשובים נוספים ומורכבים במערכת האקולוגית (לדוגמה כמאביק פרחים).
נתן אלתרמן מסביר באופן מושלם מה מקומו של היתוש בעולם וביחס לאדם בשירו “לשם מה קיימים יתושים בעולם”.
לשם מה קיימים יתושים בעולם?
יתושים, לשם מה קיימים?
מטרידים ועוקצים, דם אדם מוצצים
מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים.
לשם מה הם בכלל קיימים?
יתושים קיימים בשביל צפרדעים
ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים
קיימים הם בשביל הצפרדעים!
לשם מה קיימות הצפרדעים בעולם?
צפרדעים, לשם מה קיימות?
בביצה הן עומדות, מקרקור כבר צרודות
מיתושים מתקיימות וחירוש רק גורמות.
לשם מה הן בכלל קיימות?
צפרדעים קיימות בשביל החסידות
שאותן הן בולעות ועל רגל אחת עומדות.
קיימות הן בשביל החסידות!
לשם מה קיימות חסידות בעולם?
חסידות, לשם מה קיימות?
הן תמיד נודדות, משחיתות השדות,
גם אינן חכמות, רק להרס גורמות
לשם מה הן בכלל קיימות?
חסידות, זה ברור, מביאות ילדים
אשר יהיו אנשים נחמדים.
חסידות מביאות ילדים!
לשם מה קיימים אנשים בעולם?
אנשים, לשם מה קיימים?
הם הופכים עולמות ועושים מלחמות
לשם מה הם בכלל קיימים?
קיימים הם בשביל היתושים
אשר קיימים מדם אנשים!
לכן אל תתגאה אדם
ואל תרבה קושיות.
לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות
ואל תפגע נא ביתוש שעל אפך עומד
יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד
נהניתי לקרוא. מנוסח כראוי, קליל וברור. אף למדתי דברים חדשים. עלה והצלח.