טל ויינברגטסים לאפריקה? היזהרו מהצה-צה
מטיילים המבקרים באפריקה מודעים בד”כ לסכנות הקיימות במדינותיה ונערכים אליהן מבעוד מועד. מבחינה רפואית, קיים בארץ מנגנון יעיל המייעץ ומספק חיסונים למטיילים כנגד מספר מחלות נפוצות: צהבת, טיפוס הבטן, חצבת, קדחת צהובה ואחרות. הצטיידות בתרופות כנגד מלריה וזיהומים שונים ורכישת מוצרים לדחיית יתושים הם חלק בלתי נפרד מההכנות הבסיסיות לקראת הנסיעה לאפריקה. יחד עם זאת, מרפאות המטיילים בארץ, הנחשבות לגורם המקצועי עבור התייר הישראלי, אינן מספקות מידע מוקדם על בעיה נרחבת העלולה לסכן את בריאות המטיילים ואף להביא למותם. כל מה שצריך לדעת על זבוב הצה-צה ומחלת השינה.
הצה-צה – האפריקאי המסוכן
זבוב הצה-צה השייך לסוג Glossina בסדרת הזבובאים (Diptera) מצוי מדרום לסהרה באזורי נהרות, אגמים, בעיקר באזורים חקלאיים ושדות מרעה עד מדבר הקלהרי. מזכיר מאוד במראהו את זבוב הבית אך כנפיו מקופלות בזמן מנוחה ומונחות אחת על השנייה. מעופף מצוין בעל כושר תמרון פנטסטי. הזכרים והנקבות ניזונים מדם חולייתנים ובעיקר מבקר ומאדם. העקיצה עצמה מלווה בכאב חד החולף מיד בסיומה. שלא כמו מרבית החרקים המטילים ביצים, נקבת הצה-צה משריצה רימות.
מזיק בעל חשיבות כלכלית ורפואית
כ- 3 מיליון ראשי בקר מתים באפריקה מדי שנה כתוצאה ממחלות הנגרמות מטפילי טריפנוסום Trypanosome. הנזק המצטבר השנתי כתוצאה מירידה בתנובת החלב והבשר, הטיפול התרופתי ובקרת המחלה מוערך ב 1.2 מיליארד דולר. מין הצה-צה Glossina fuscipes fuscipes הוא הנפוץ ביותר ומצוי בטנזניה, אוגנדה, קניה, דרום סודן, אנגולה, צ’ד הרפובליקה של קונגו (המדינה עם מספר החולים הרב ביותר) ועוד.
מחלת השינה – עלולה להיות קטלנית
בשלבים הראשונים של מחלת השינה (Sleeping Sickness, Trypanosomiasis) טפילי הטריפנוסום נמצאים במערכות הדם והלימפה, בהמשך הם נודדים למערכת העצבים המרכזית וגורמים לנזקים המתבטאים בבלבול, קשיים בהליכה, בדיבור ושיבוש מחזור השינה (מכאן שמה). משך הזמן החולף בין השלבים משתנה בין מספר שבועות עד חודשים ואפילו שנים (תלוי בזן הטפיל). בשלבים הסופיים נגרמת פגיעה מוחית ותרדמת. הטפיל מסוגל לעבור מאימהות לעובריהן. על מנת למנוע את התקדמות המחלה קיים צורך במתן טיפול מיידי לחולה המאובחן. מרבית האוכלוסייה הנפגעת מתגוררת באזורים כפריים, נדחים, ללא שירותי רפואה מתקדמים – דבר המסבך כמובן את הטיפול במחלה. במדינות מוכות עוני ומלחמות העברת הטפיל גבוהה עוד יותר.
כ- 60 מיליון בני אדם נמצאים בסיכון ב 37 מדינות המכסות כ 40% משטחה של יבשת אפריקה. על פי הערכות המחלה פוגעת מדי שנה ב- 50-70 אלף איש.
אופטימיות זהירה: בשנים האחרונות קיימת ירידה דרסטית במספר מקרי ההדבקות במחלה. בנוסף על כך, לאחרונה פוצח רצף הגנום של הטפיל, דבר אשר עשוי לסייע במציאת פתרונות ופיתוח תרופות.
התמודדות
לא קיים טיפול או חיסון פרופילקטי. התרופות לטיפול במחלה מאוד יקרות ומן הסתם קשה להשיגן בכפרים מרוחקים ונדחים. בנוסף על כך, עלולות התרופות לגרום לתופעות לוואי חמורות. המטופל נדרש להמשך מעקב ארוך טווח המצריך, לעיתים, בדיקות פולשניות.
על מנת להימנע מעקיצות מומלץ ללבוש בגדים ארוכים מבדים עבים יחסית. דוחי יתושים אינם מרתיעים את זבובי הצה-צה. באזורים מסוימים נוהגים להשתמש במלכודות משיכה מורעלות ולרסס את אזורי מחייתם של הזבובים.
במקרה שהתרחש בשנת 2009 בבית החולים תל השומר, אושפזה אישה כבת שלושים עם חום גבוה, כאבי ראש עזים ופריחה לאחר ששבה מטיול ספארי בטנזניה. לאחר שטיפול רגיל באנטיביוטיקה לא הועיל אובחנה האישה כחולה במחלת השינה. התרופה לא אותרה בישראל ומלאי קטן הוטס במיוחד מבית חולים בלונדון לצורך הטיפול.
כיצד תדעו האם נדבקתם במחלת השינה?
במידה ושהיתם באחת ממדינות אפריקה בהן קיימת מחלת השינה ונעקצתם ע”י זבובי צה-צה אתם בסיכון. הסימנים הראשונים להידבקות במחלת השינה הם כיב גדול סביב אזור העקיצה. הכיב איננו כואב ונרפא מעצמו תוך מספר שבועות. בשלב מסוים מתחילים גלים של חום גבוה, כאבי ראש וכאבי מפרקים. במידה וזיהיתם כיב שכזה או הופיע אחד או יותר מהתסמינים שהוזכרו מומלץ להיבדק ע”י רופא ולבצע בדיקות דם.
מאמר ממצה הנותן את כל המידע הנחוץ כדי להתגונן מזבוב הצה צה. לדעתי ומנסניוני רצוי להצטייד בכובע עם כילה צפופה כדי להתגונן ממטרד החרקים המעופפים בכלל ומזבוב הצה צה בפרט.
מאמר מעולה ושופך אור על סוג החרק המסוכן
דרכי ההתמודדות וההתגוננות