• תנאי שימוש וזכויות יוצרים
  • פרסם באתר
  • Facebook
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
הפלא שנקרא דבורים ואיך למנוע את היעלמותן מהעולם?
דף הבית » לא מזיק לדעת (טיפים והדרכה) » הפלא שנקרא דבורים ואיך למנוע את היעלמותן מהעולם?
מערכת קוטיקולה 03/04/2018 2 תגובות

הפלא שנקרא דבורים ואיך למנוע את ההיעלמות שלהן מהעולם?

יוסי אוד, מורה ומחנך, יזם סביבתי, אך בעיקר דבוראי ביו-דינאמי, מתמחה בדבוראות עירונית ומייסד “מגן דבורים אדום”. יוסי מספר לנו על הפלא שהן הדבורים, מדוע אנחנו כבני אדם עלולים להעלים אותן מן העולם ואיך אפשר וצריך למנוע תופעה מדאיגה זו.

הפלא שנקרא דבורה

הדבורה חיה בכוורת עם אלפי דבורים אחרות. בחשכה מוחלטת הן מתקשרות ומתפקדות ביעילות יוצאת דופן.

דבורת הדבש היא פרט בתוך נחיל עצום שמונה בין 50-80 אלף דבורים. הנחיל מכונה דבורית והכוורת היא המבנה הפיזי בו חיה הדבורית. בטבע היא יכולה להיות חלל בתוך מערה או גזע עץ.

הדבורית היא חברה שלמה שמתנהלת ביעילות כשכל מרכיב בה מבצעת את תפקידו ביעילות ובחריצות מדהימים. בכל דבורית יש אלפי דבורים עמלות, מאות זכרים ורק מלכה אחת שהיא לב הדבורית: המלכה היא הדבורה היחידה בדבורית שמסוגלת להתרבות ולהטיל ביצים ולכן כל קיומה של הדבורית תלויה בה. חלק מתפקידן של הדבורים העמלות הוא לשמור על המלכה יומם וליל.

בשבועות הבודדים בהם היא חיה, הדבורה מספיקה לעוף מרחק של כ- 1000 קילומטרים, ובכל גיחה מגיעה למרחק של כ- 7 קילומטרים. בכל יום היא פוקדת כ- 300 פרחים, מהם היא אוספת צוף.

יוסי אוד, דבוראי ביו-דינאמי

הדבורים מופלאות בכל כך הרבה מובנים ויכולות. אחת מהן היא היכולת של הדבורים להעביר את המידע שצברו במהלן חייהן הקצרים באמצעות ריקוד, בחושך מוחלט. יכולת מופלאה נוספת היא הבנייה האדריכלית המדהימה של חלת הדונג המורכבת ממשושים משושים הכי מדויקים וזהים בכל העולם. הן עושות זאת בצורה הנדסית מושלמת ובתיאום מרהיב בין אלפי הדבורים הפועלות יחד לטובת המשימה.

הדבורה אחראית לייצור כשליש מהמזון שאנחנו אוכלים. תחשבו על זה, כל ביס שלישי מהמזון שאנחנו אוכלים מגיע בזכות הדבורים. המשמעות היא, שאם הן ייעלמו מהחיים שלנו, לא רק ששליש מהמזון שלנו ייעלם איתן, אלא שצמחים רבים בטבע – חלקם אחראי גם הוא על ייצור המזון שלנו – תלויים בדבורה ולכן אין לדעת את ההשלכות ההרסניות של תוצאה אפשרית זו על כלל המערכות האקולוגיות בעולם.

התרומה הכלכלית של הדבורה נאמדת בישראל על מעל מיליארד שקל בשנה, והדרישה לשירותי ההאבקה של הדבורים רק גדלה משנה לשנה.

איך אנחנו גורמים לדבורים להיעלם מן העולם?

מאז המאה ה- 18, החל האדם לגדל דבורים בצורה מודרנית במטרה להפיק כמות דבש מרבית בהשקעה כספית נמוכה ככל האפשר.

כדי להשיג מטרה זו, מבצע המגדל פעולות שמיועדות להגדיל את הייצור על ידי פגיעה בהתנהלות הטבעית של הדבורית:

  • המגדל הורג את המלכה הטבעית של הדבורית ומחליף אותה במלכה מלאכותית שהוא מייצר בעצמו.
  • הוא מבצע הזרעה מלאכותית שפוגעת בתהליך הברירה הטבעית ומחלישה את הדבורית עוד יותר.
  • ממית את המלכה המלאכותית כל שנה שנתיים ומחליף אותה במלכה מלאכותית אחרת.

כדי למנוע את התפצלות נחיל הדבורים שקורה באופן טבעי וכך לאבד דבורים – דבר שהמגדל לא מעוניין בו, הוא מחליף את המלכה בסתיו.

  • הדבורים אוגרות את הדבש באביב ובקיץ כדי להתקיים ממנו בחורף. במקום זה, המגדל מאכיל אותן בתחליף מזון של סוכר לבן, שפוגע בהן.
  • המגדל מנייד את הכוורת ממקום למקום בתדירות גבוהה, בין השאר בקרבת שטחים המרוססים בקוטלי חרקים. הדבורה היא חרק ולכן נפגעת מפעולה זו פעמיים – גם על ידי עקירה שלה מהסביבה הטבעית שלה וגם על ידי הכנסתה לסביבה המרוססת בחומרים הרעילים לה ומיועדים לקטילה שלה.

פעולות אלו ונוספות שפוגעות בהתנהלות הטבעית של הדבורים ומחלישות אותן משמעותית הביאו לכך שכבר לפני שנים נצפתה תופעה ברורה ביותר של דבורים שנעלמות מן העולם בקצב המעורר דאגה רבה.

רודולף שטיינר שצפה את התופעה לפני שנים טען שאם מגדלי הדבורים לא ישנו את אופן הגידול, הדבורים ייעלמו מן העולם כליל תוך 100 שנים בלבד.

למרות שהדבורים הן מהנושאים הנחקרים בעולם, תופעת ההיעלמות שלהן לא קטנה ולא פוחתת.

דבורת הדבש כחיית מחמד

יש פתרון: הגישה הביו דינאמית לגידול דבורים

החדשות הטובות הן שיש דרך שיכולה לאפשר לדבורים להתאושש ולהמשיך להתקיים ובמקביל למגדלי הדבורים להמשיך להפיק מהן דבש. גישה זו מכונה הגישה הביו דינאמית.

בכוורות העושות שימוש בגישה הביו דינאמיות, נמצא שהדבורים לא נעלמות כמעט בכלל והסיבה היא שגישה זו שומרת ומקפידה על התנאים הטבעיים החיוניים לקיומן של הדבורים:

  • גידול שמאפשר לדבורים להתרבות על בסיס מגוון גנטי רחב ולא על בסיס של ייצור המוני
  • גידול שמאפשר להן להתנחל באופן טבעי ללא התערבות אדם
  • גידול שמאפשר לדבורים את המרעה המגוון משלל פרחים לו הן זקוקות, במקום גידול אחיד בלבד
  • גידול שלא מזיז את הדבורים ממקום למקום ומאפשר להן לחיות בבית הגידול הטבעי שלהן
  • גידול שלא מחייב את הדבורים להיות בסביבה מרוססת בקוטלי חרקים
  • גידול שלא פוגע במלכה: לא גוזר את כנפיה, לא הורג אותה ולא מחליף אותה במלכה שגודלה באופן מלאכותי

כאשר מגדלים דבורים בגישה ידידותית שאינה גורמת לדבורים לסטרס תמידי רואים שהן לא עוקצות כי האדם לא נתפס על ידם כאויב. במקומות רבים בארץ ובעולם הן הפכו למעין חיית מחמד שמגדלים בעיר על הגגות, במרפסת, בבתי ספר ובגני ילדים.

אם רק נאפשר לדבורה לשוב ולחיות חיים טבעיים המבוססים על מקורות מזון מגוונים, בלי סוכר, בלי לפגוע במחזוריות הטבעית של הדבורה ושל הכוורת כולה, היא תתחזק בעצמה ותוכל להתאושש כאוכלוסייה שלמה וחשובה.

גידול דבורים בגישה ידידותית
  • הדפסה

מערכת קוטיקולה בדיקה |להציג את כל הפוסטים של מערכת קוטיקולה

כתב עת להדברה, בריאות הציבור ואיכות הסביבה, שם לו למטרה לקדם את תחום הדברת המזיקים בישראל, לספק ידע ומידע וליצור שיח בין קהל המדבירים, יצרנים, צרכני ההדברה, בעלי תפקידים ברשויות מקומיות, במשרדים ממשלתיים, חוקרים, סטודנטים ובעלי ענין.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

2 תגובות

  1. תלי ברוכין הגב 18/04/2018 בשעה 21:09

    ואיך האדם הפרטי עושה זאת?

  2. אבי הגב 22/06/2018 בשעה 15:16

    היעלמות הדבורים לפי מחקרים רבים שנעשו קשורה יותר לקרינה מייננת המשודרת מאנטנות סלולריות, זה הרבה יותר הרסני מכל שיטת גידול.

השארת תגובה

ביטול

הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם
לא מזיק לדעת (טיפים והדרכה)

עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם

21/11/2020

העכבישים המסוכנים בישראל - האלמנה השחורה והארסן החום. נמצאים בגינות ובתים רבים, בד"כ לא גורמים לכל נזק, אך כדאי להכיר,

האם עצבו חרקים את גורלן של אומות עולם?

האם עצבו חרקים את גורלן של אומות עולם?

18/10/2020

המוות והסבל הנוראי ממגפות שהועברו ע”י חרקים, גרמו לאדם לשנות את מקומות מגוריו, להזיז את צבאותיו, לחרוץ את גורלן של

פרוקי רגליים מטרידים – מתלהקים ומטרידים באזורי הבתים

פרוקי רגליים מטרידים – מתלהקים ומטרידים באזורי הבתים

18/10/2020

לפשפש הסרחן השחור, לחומייני ולטחבית ישנם במקומות מסויימים בארץ מופעים המוניים הגורמים למטרד רב בבתים. התופעה נובעת מסיבות ביולוגיות-התנהגותיות

עכבישים – לא מה שחשבתם

עכבישים – לא מה שחשבתם

04/10/2020

למרבית משפחות העכבישים יש ארס, אך רובם לא מסוכנים לאדם. מדריך מצולם להכרת העכבישים הנפוצים בבתים בישראל. המלצות לדרכי טיפול

פרוקי רגליים מטרידים – צבתנים, צרצר הבתים, ערצב הגינה, כידן

פרוקי רגליים מטרידים – צבתנים, צרצר הבתים, ערצב הגינה, כידן

25/07/2020

הכירו את הצבתן בעל הצבת שרק נראית מפחידה, צרצר הבתים ש"נגינתו" עלולה לטמטם את דרי הבית, הערצב המזיק לחקלאות וגינות

פרוקי רגליים מטרידים – זבובאים חובבי בתי מגורים

פרוקי רגליים מטרידים – זבובאים חובבי בתי מגורים

30/05/2020

יתוש ארך הרגליים, יתושעש, יבחושים, זבובי תסיסה וזבוב הבית הקטן, הם מבין הזבובאים השכיחים בבתי מגורים. כולם אינם מזיקים, אך

עורך אחראי: טל ויינברג למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת צרו קשר: info@cuticula.co.il טלפון: 076-5437473 מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה 7194700
יצירת קשר

עורך אחראי: טל ויינברג
למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת

טלפון: 076-5437473
פקס: 08-9389358
אימייל: info@cuticula.co.il

מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה

  • Facebook
  • Google+
  • YouTube
מה במגזין?
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
עקבו אחרינו בפייסבוק
‎קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי‎
הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
בנייה ועיצוב אתר omega360
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס