עמוס וילמובסקיהיתושים העוקצים (Culicidae) בישראל
עמוס וילמובסקי וד”ר טילי שנור, גמלאי המעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות
היתושים העוקצים הידועים בשם ‘קוליצידיים’ הם נושא המאמר הבא. היתושים וגורמי המחלה שהם נושאים בגופם היו קיימים כבר לפני עשרות מיליוני שנים והשפיעו על האדם משחר ההיסטוריה. מאמר זה הוא הראשון בסדרת מאמרים הסוקרים את מיני היתושים בארץ ישראל ומתארים את מאפייניהם הייחודיים, כמו גם את השפעתם על האדם והדרכים לבקרתם.
שיוך ומאפיינים טקסונומיים
משפחת היתושים העוקצים Culicidae שייכת לסדרת הזבובאים Diptera (דו-כנפיים) ולתת סדרת היתושניים (Nematocera). בסדרת הזבובאים זבובים ויתושים שסימן ההיכר המובהק שלה הוא זוג אחד של כנפים המחוברות לפרק החזה השני ומשמשות לתעופה. הזוג השני של הכנפיים הצטמצם לשני זיזים הקרואים בוכניות, עוד אחד מהמכשירים המאוד משוכללים מבית היוצר של הטבע. בשעת התעופה הבוכניות מסתובבות במהירות, משמשות כמכשיר השומר על יציבות התעופה של הזבובאים. זהו מכשיר הזהה למכשיר שיצר האדם – הג’יירוסקופ, המותקן במטוסים ומעביר מידע המאפשר שמירה של יציבות הטיסה. הזבובאים מתפתחים בגלגול מלא. הדרגות הצעירות קשורות למים בהתפתחותן.
בניגוד לזבובים שהם קצרי מחוש (בני שלושה פרקים בלבד), הסימן הבולט של תת סדרת היתושניים הוא המחושים הארוכים. בתת הסדרה כ-20 משפחות, מביניהם משפחת היתושים העוקצים Culicidae היא הגורמת לטרדה רבה מאד למין האנושי, סיכנה בעבר ומסכנת את בריאותו עד עצם היום הזה. לא ברור למה ומדוע השם שניתן באנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ ישראל למשפחה הזו הוא כולכיתיים. במילון של אבן שושן מוסבר כי השם הזה הוא “על פי השם הלועזי Culex” שהוא אחד מחמשת הסוגים במשפחה. ההסבר מגוחך וכיוון שהשם המוכר והידוע בציבור, בין המדבירים ואנשי המקצוע הוא יתושים והם עוקצים, אין כל סיבה לעשות שימוש בשם כולכית.
עקיצות ומחלות
במשפחת היתושים העוקצים כ-3500 מינים הנפוצים בכל העולם פרט לאזור הקטבים הקפואים. בישראל 5 סוגים: קולקס (Culex) אנופלס (Anophles) אדס (Aedes) קוליסטה (Culiseta) אורנוטניה (Uranotaenia). הדרגות הצעירות (מביצה עד לבוגר) מתפתחות במים. רק הנקבות עוקצות ומוצצות דם ממנו הן מפיקות את החלבונים ליצור את הביצים. בשעת העקיצה יתושות של מספר מינים מסוימים של קולקס, אנופלס ואדס מעבירות גורמי מחלה מאדם או בעל חיים חולה שדמו נמצץ קודם לכן אל אדם או בעל חיים בריא שממנו היא מוצצת מנת דם להטלה נוספת. מיני הקוליסטה או האורנוטניה אינם עוקצים את האדם. הנקבות והזכרים מוצצים את נוזלי הצמחים המספק להם את הסוכר הדרוש לפעילותם. היתושים העוקצים הם המסוכנים ביותר לאדם, מעבירי מחלות המלריה, קדחת צהובה, דנגה, קדחת מערב הנילוס, קדחת השקע האפריקאי, מחלת הפיל ועוד מחלות וירליות רבות. הם המטירו על האנושות פורענויות שללא ספק השפיעו על גורלן של אומות רבות משחר ההיסטוריה האנושית. על דרך העברת המחלות ביתושים ניתן לקרוא במאמרו של ד”ר גיל סתיו ‘על יתושים, מחלות ומה שביניהם’.
האדם והיתוש
השינוי המהפכני באורחות חייו של האדם לפני כ-10,000 שנים מציד נודד לעובד אדמה החי בישובי קבע, הוא שיצר את המפגש עם היתושים. מסביב הישובים נוצרו מקווי מים ותנאים מתאימים לדגירה והתפתחות אוכלוסיות גדולות של יתושים. כתבים היסטוריים מדווחים על נטישת ישובים בתקופת הקיץ כפתרון היחידי דאז לסבל הבלתי נסבל מאוכלוסיות היתושים וגם הזבובים. לאחר פרק זמן שבו ירדה רמת האוכלוסיות חזרו התושבים לישוב. חוקרים מאוניברסיטת אורגון מצאו בענברים (אבנים שנוצרו משרף עצים באדמה) יתושים בני כ- 100 מיליון שנים! תוך כדי היווצרות הענברים, בשלב הצמיגי, נלכדו בה חרקים, כולל יתושים. הערכה היא שהיתושים היו כבר בתבל לפני כ- 200 מיליון שנים ואולי יותר. בשיטות זיהוי ד.נ.א הצליחו לזהות ביתושים אלה גורמי מחלה כמו מלריה ומחלות אחרות, לכן לדעת החוקרים נשאו היתושים כבר אז את גורמי המחלות והפיצו אותן.
ההטרדה העוצמתית שחווה האדם מעקיצות היתושים באה לידי ביטוי בהווי החיים בתקופות הקדומות ונרשמה בכתבים העתיקים. ההיסטוריון היוני הרודוטוס שחי במאה החמישית לפנה”ס דיווח כי ‘אנשי המזרח בארצות השפלה לנים בלילה למעלה במגדלים מפני שהרוחות המנשבות מונעות מהיתושים להגביה עוף. באין מגדלים יתכסו בשנתם בכילה שביום משמשת לדוג דגים’. בתלמוד נאמר ‘אימת היתוש על הפיל’, רוצה לומר, גם החלש והקטן יכול להציק ולהכריעה את החזק שבחיות. על פי האגדה המסופרת במסכת גיטין בגמרא, לאחר שטיטוס, קיסר רומא, בזז, הרס, שרף את בית המקדש ובנאום הניצחון שלו ברומא קילל וגידף את עם ישראל ואלוהיו נכנס לאפו יתוש קטן. היתוש גדל זמזם במוחו והעצים את הכאב. במצוותו של טיטוס ניסו הרופאים להוציא את היתוש הגדול וגרמו למותו. מאז הביטוי ‘כיתושו של טיטוס’ מבטא מצב של מחשבה טורדנית המנקרת במוחו של אדם ואינה מניחה לו. כבר בתקופת התלמוד השתמשו בתכשיר דוחה יתושים שהופק כנראה מצמח הפירטרום ונמרח על ראשו של תינוק (בראשית רבא ל”ד). תכשיר פירתרום בשימוש עד היום ידוע בשמו המסחרי ‘פליט’.
עמוס וילמובסקי… הייתה לי הזכות הקצרה ללמוד ממנו. אגדה עוד בחייו.
שאפו על היוזמה המקצועית, בהצלחה!