• תנאי שימוש וזכויות יוצרים
  • פרסם באתר
  • Facebook
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
היתושים העוקצים (Culicidae) בישראל
דף הבית » הדברה בישראל » היתושים העוקצים (Culicidae) בישראל
עמוס וילמובסקי 25/08/2019 2 תגובות

היתושים העוקצים (Culicidae) בישראל

עמוס וילמובסקי וד”ר טילי שנור, גמלאי המעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות

היתושים העוקצים הידועים  בשם ‘קוליצידיים’ הם נושא המאמר הבא. היתושים וגורמי המחלה שהם נושאים בגופם היו קיימים כבר לפני עשרות מיליוני שנים והשפיעו על האדם משחר ההיסטוריה. מאמר זה הוא הראשון בסדרת מאמרים הסוקרים את מיני היתושים בארץ ישראל ומתארים את מאפייניהם הייחודיים, כמו גם את השפעתם על האדם והדרכים לבקרתם.  

זהירות יתושים! שלט בכניסה למעבדה

שיוך ומאפיינים טקסונומיים

משפחת היתושים העוקצים Culicidae  שייכת לסדרת הזבובאים Diptera (דו-כנפיים) ולתת סדרת היתושניים (Nematocera). בסדרת הזבובאים זבובים ויתושים שסימן ההיכר המובהק שלה הוא זוג אחד של  כנפים המחוברות לפרק החזה השני ומשמשות לתעופה. הזוג השני של הכנפיים הצטמצם לשני זיזים הקרואים בוכניות, עוד אחד מהמכשירים המאוד משוכללים מבית היוצר של הטבע. בשעת התעופה הבוכניות מסתובבות במהירות, משמשות כמכשיר השומר על יציבות התעופה של הזבובאים. זהו  מכשיר הזהה למכשיר שיצר האדם – הג’יירוסקופ, המותקן במטוסים ומעביר מידע המאפשר שמירה של יציבות הטיסה. הזבובאים מתפתחים בגלגול מלא. הדרגות הצעירות קשורות למים בהתפתחותן.

כנפי היתוש והבוכניות

בניגוד לזבובים שהם קצרי מחוש (בני שלושה פרקים בלבד), הסימן הבולט של תת סדרת היתושניים הוא המחושים הארוכים. בתת הסדרה כ-20 משפחות, מביניהם משפחת היתושים העוקצים Culicidae היא הגורמת לטרדה רבה מאד למין האנושי, סיכנה בעבר ומסכנת את בריאותו עד עצם היום הזה. לא ברור למה ומדוע השם שניתן באנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ ישראל למשפחה הזו הוא כולכיתיים. במילון של אבן שושן מוסבר כי השם הזה הוא “על פי השם הלועזי Culex” שהוא אחד מחמשת הסוגים במשפחה. ההסבר מגוחך וכיוון שהשם המוכר והידוע בציבור, בין המדבירים ואנשי המקצוע הוא יתושים והם עוקצים, אין כל סיבה לעשות שימוש בשם כולכית.

קולקס נקבה

עקיצות ומחלות

במשפחת היתושים העוקצים כ-3500 מינים הנפוצים בכל העולם פרט לאזור הקטבים הקפואים. בישראל 5 סוגים: קולקס (Culex) אנופלס (Anophles) אדס (Aedes) קוליסטה (Culiseta)  אורנוטניה (Uranotaenia). הדרגות הצעירות (מביצה עד לבוגר) מתפתחות במים. רק הנקבות עוקצות ומוצצות דם ממנו הן מפיקות את החלבונים ליצור את הביצים. בשעת העקיצה יתושות של מספר מינים מסוימים של קולקס, אנופלס ואדס מעבירות גורמי מחלה מאדם או בעל חיים חולה שדמו נמצץ קודם לכן אל אדם או בעל חיים בריא שממנו היא מוצצת מנת דם להטלה נוספת. מיני הקוליסטה או האורנוטניה אינם עוקצים את האדם. הנקבות והזכרים מוצצים את נוזלי הצמחים המספק להם את הסוכר הדרוש לפעילותם. היתושים העוקצים הם המסוכנים ביותר לאדם, מעבירי מחלות המלריה, קדחת צהובה, דנגה, קדחת מערב הנילוס, קדחת השקע האפריקאי, מחלת הפיל ועוד מחלות וירליות רבות. הם המטירו על האנושות פורענויות שללא ספק השפיעו על גורלן של אומות רבות משחר ההיסטוריה האנושית. על דרך העברת המחלות ביתושים ניתן לקרוא במאמרו של ד”ר גיל סתיו ‘על יתושים, מחלות ומה שביניהם’.  

אנופלס זכר מוצץ את מוהל הצמח

האדם והיתוש

השינוי המהפכני באורחות חייו של האדם לפני כ-10,000 שנים מציד נודד לעובד אדמה החי בישובי קבע, הוא שיצר את המפגש עם  היתושים. מסביב הישובים נוצרו מקווי מים ותנאים מתאימים לדגירה והתפתחות אוכלוסיות גדולות של יתושים. כתבים היסטוריים מדווחים על נטישת ישובים בתקופת הקיץ כפתרון היחידי דאז לסבל הבלתי נסבל מאוכלוסיות היתושים וגם הזבובים. לאחר פרק זמן שבו ירדה רמת האוכלוסיות חזרו התושבים לישוב. חוקרים מאוניברסיטת אורגון מצאו בענברים (אבנים שנוצרו משרף עצים באדמה) יתושים בני כ- 100 מיליון שנים! תוך כדי היווצרות הענברים, בשלב הצמיגי, נלכדו בה חרקים, כולל יתושים. הערכה היא שהיתושים היו כבר בתבל לפני כ- 200 מיליון שנים ואולי יותר. בשיטות זיהוי ד.נ.א הצליחו לזהות ביתושים אלה גורמי מחלה כמו מלריה ומחלות אחרות, לכן לדעת החוקרים נשאו היתושים כבר אז את גורמי המחלות והפיצו אותן.

יתוש לכוד בענבר

ההטרדה העוצמתית שחווה האדם מעקיצות היתושים באה לידי ביטוי בהווי החיים בתקופות הקדומות ונרשמה בכתבים העתיקים. ההיסטוריון היוני הרודוטוס שחי במאה החמישית לפנה”ס דיווח כי ‘אנשי המזרח בארצות השפלה לנים בלילה למעלה במגדלים מפני שהרוחות המנשבות מונעות מהיתושים להגביה עוף. באין מגדלים יתכסו בשנתם בכילה שביום משמשת לדוג דגים’. בתלמוד נאמר ‘אימת היתוש על הפיל’, רוצה לומר, גם החלש והקטן יכול להציק ולהכריעה את החזק שבחיות. על פי האגדה המסופרת במסכת גיטין בגמרא, לאחר שטיטוס, קיסר רומא, בזז, הרס, שרף את בית המקדש ובנאום הניצחון שלו ברומא קילל וגידף את עם ישראל ואלוהיו נכנס לאפו יתוש קטן. היתוש גדל זמזם במוחו והעצים את הכאב. במצוותו של טיטוס ניסו הרופאים להוציא את היתוש הגדול וגרמו למותו. מאז הביטוי ‘כיתושו של טיטוס’ מבטא מצב של מחשבה טורדנית המנקרת במוחו של אדם ואינה מניחה לו. כבר בתקופת התלמוד השתמשו בתכשיר דוחה יתושים שהופק כנראה מצמח הפירטרום ונמרח על ראשו של תינוק (בראשית רבא ל”ד). תכשיר פירתרום  בשימוש עד היום ידוע בשמו המסחרי ‘פליט’.

  • הדפסה

עמוס וילמובסקי |להציג את כל הפוסטים של עמוס וילמובסקי

אנטומולוג רפואי במעבדה לאנטומולוגיה של משרד הבריאות בירושלים משנת 1975.
עוסק בנושא החרקים ופרוקי רגל אחרים המזיקים לאדם או לרכושו. מתמחה בזיהוי והגדרת המזיקים, בביולוגיה שלהם, בדרכי המניעה וההדברה.
מרצה ומדריך בקורסים למדבירים ותברואנים כ-37 שנים. בעל עשרות פירסומים בנושאים הללו,משתתף ומרצה בכנסים רבים בארץ ובחו"ל. מיעץ לגורמים רבים העוסקים בבקרת המזיקים. מרכז מספר ועדות שעסקו בנושאי המזיקים וארגון כנסים.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

2 תגובות

  1. אביב הגב 29/09/2019 בשעה 10:56

    עמוס וילמובסקי… הייתה לי הזכות הקצרה ללמוד ממנו. אגדה עוד בחייו.

  2. אביב הגב 29/09/2019 בשעה 10:57

    שאפו על היוזמה המקצועית, בהצלחה!

השארת תגובה

ביטול

הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
תהלוכן האורן – מזיק עצי האורן ומסכן בריאות האדם
לא מזיק לדעת (טיפים והדרכה)

תהלוכן האורן – מזיק עצי האורן ומסכן בריאות האדם

29/12/2020

מאמר מפורט על הביולוגיה, הנזקים ודרכי הבקרה של תהלוכן האורן אשר זחליו גורמים לתגובה אלרגית, פריחה צורבת וגירוי חזק בעור,

עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם

עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם

21/11/2020

העכבישים המסוכנים בישראל - האלמנה השחורה והארסן החום. נמצאים בגינות ובתים רבים, בד"כ לא גורמים לכל נזק, אך כדאי להכיר,

האם עצבו חרקים את גורלן של אומות עולם?

האם עצבו חרקים את גורלן של אומות עולם?

18/10/2020

המוות והסבל הנוראי ממגפות שהועברו ע”י חרקים, גרמו לאדם לשנות את מקומות מגוריו, להזיז את צבאותיו, לחרוץ את גורלן של

פרוקי רגליים מטרידים – מתלהקים ומטרידים באזורי הבתים

פרוקי רגליים מטרידים – מתלהקים ומטרידים באזורי הבתים

18/10/2020

לפשפש הסרחן השחור, לחומייני ולטחבית ישנם במקומות מסויימים בארץ מופעים המוניים הגורמים למטרד רב בבתים. התופעה נובעת מסיבות ביולוגיות-התנהגותיות

עכבישים – לא מה שחשבתם

עכבישים – לא מה שחשבתם

04/10/2020

למרבית משפחות העכבישים יש ארס, אך רובם לא מסוכנים לאדם. מדריך מצולם להכרת העכבישים הנפוצים בבתים בישראל. המלצות לדרכי טיפול

פרוקי רגליים מטרידים – צבתנים, צרצר הבתים, ערצב הגינה, כידן

פרוקי רגליים מטרידים – צבתנים, צרצר הבתים, ערצב הגינה, כידן

25/07/2020

הכירו את הצבתן בעל הצבת שרק נראית מפחידה, צרצר הבתים ש"נגינתו" עלולה לטמטם את דרי הבית, הערצב המזיק לחקלאות וגינות

עורך אחראי: טל ויינברג למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת צרו קשר: info@cuticula.co.il טלפון: 076-5437473 מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה 7194700
יצירת קשר

עורך אחראי: טל ויינברג
למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת

טלפון: 076-5437473
פקס: 08-9389358
אימייל: info@cuticula.co.il

מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה

מדיניות החזרת מוצרים וביטול קניה

  • Facebook
  • YouTube
מה במגזין?
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
עקבו אחרינו בפייסבוק
‎קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי‎
הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
תגיות מוצר
אל חזור אל חזור לביוב אלרגיה ארגז ארגז אחסון ארגז אטום למים בי.טי.אי בקתוש הדברה ביולוגית הדברת זחלי יתושים הדברת יתושים הדברת מכרסמים הדברת פשפש המיטה הרחקת יונים חדקונית הדקל מלכודת מלכודת הומנית מלכודת חדקונית הדקל מלכודת חולדות מלכודת חתולים מלכודת יתוש הנמר האסייתי מלכודת יתושים מלכודת יתושים חשמלית מלכודת לא קטלנית מלכודת לחתול מלכודת ליתושים מלכודת לשפני סלע מלכודת פרומון מלכודת שפנים מרסס גב לחקלאות מרסס מוטורי סופח ריח סופח ריחות ספר הכנה למבחן הדברה ספר לקורס הדברה ערדליים ערדליים לאופנוע ערדליים לעבודה פשפש המיטה פתרונות פשפש המיטה קרדית האבק שמרגף שסתום אל חוזר שסתום באפלו שסתום חד כיווני לביוב
בנייה ועיצוב אתר omega360
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס