טל ויינברגגרים ביישוב נקי מנמלי אש? זכיתם! חמש פעולות לשמירת המצב הקיים
מעל 20 שנים נמלת האש הקטנה מופצת ברחבי ישראל ומשתלטת על כל חלקת גינון טובה. כשחצי מהמשתלות שנבדקות נמצאות נגועות במזיק הפולש וישראל הולכת ומאדימה מנמלים, קשה שלא להתרעם על ההצתה המאוחרת מדי של המשרד להגנת הסביבה ועל נזק של 1.2 מיליארד ש”ח בשנה. אם הנמלה עדיין לא אצלכם, חשוב שתקראו עד הסוף.
אף אחד לא יודע להצביע על השנה המדויקת בה התרחשה פלישת ‘נמלת האש הקטנה’ לישראל. דיווחי עקיצות מקיבוץ אפיקים החלו להגיע עוד בסוף שנות ה-90. בשנת 2005 נשלחו מספר פרטים לארה”ב ושם היא הוגדרה רשמית כמין הפולש ‘נמלת האש הקטנה’. מאז ועד היום תפוצתה בישראל הולכת וגדלה בקצב מסחרר. ניתן לראותה ולהרגיש את עקיצותיה בכל רחבי הארץ בפארקים, גינות ציבוריות, חופי ים, ובעיקר בגינות פרטיות ובתי מגורים.
בדצמבר 2019 כתבתי שההתפשטות חסרת המעצורים של ‘נמלת האש הקטנה’ בישראל יוצרת נזקים אקולוגיים בסדר גודל של אסון טבע גדול ממדים. ההרס והחורבן נסתרים לעין, קשים להמחשה ויתעצמו מאוד בעתיד. לכתבה המלאה.
בספטמבר 2020 דיווחנו על מקרה ראשון של אנפילקסיס (תגובה אלרגית כלל מערכתית חריפה) בישראל כתוצאה מעקיצות נמלת האש. לכתבה המלאה.
נזקיה של נמלת האש הקטנה למדינת ישראל ובעיקר למשקי הבית, תורגמו ע”י צבן (2013) לנזק כלכלי העומד על כ- 1.2 מיליארד ש”ח בשנה! זוהי הערכת חסר, מכיוון שאינה כוללת נזקים אדירים לשירותי המערכות האקולוגיות הנפגעות.
כ-50% מהמשתלות בארץ נגועות
לא ידוע על מעוף כלולות של נמלת האש הקטנה בישראל ועיקר הפצתה בהעברה על גבי צמחים ומוצרי גינון אחרים. בשנת 2008 התגלו לראשונה נמלי אש במשתלה, מאז עלה “מקדם ההדבקה” בקצב רצחני. בבדיקות שערך לאחרונה המשרד להגנת הסביבה התגלתה נגיעות במעל ל 50% מהמשתלות שנבדקו ברחבי הארץ!
במציאות כזאת, לא מפתיע שנמלת האש נפוצה מאוד במרחב הציבורי.
רוצים לבדוק האם נמלת האש התגלתה במשתלה שאתם קונים בה? לחצו על הכפתור.
באיחור של 15 שנה, הנחיות ראשוניות להיערכות לטיפול בגינות ציבוריות
במכתב שהפיץ לאחרונה המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות ניתנו הנחיות ראשוניות להיערכות לניטור והדברת נמלת האש הקטנה בגינות ציבוריות. במכתב מוגדרת נמלת האש “כמפגע כמשמעותו בסעיף 3 5 (א) לפקודת בריאות העם, 1940, ומהווה מזיק תברואי המסכן את הבריאות ואת הסביבה”.
הנחיות המשרד להגנת הסביבה (המוגדרות כראשוניות) להיערכות הרשויות המקומיות כוללות: 1. דרישה לקביעת אחראי נמלת אש בכל רשות. 2. הטמעת פעולות ניטור והדברת נמלת האש במכרזי הטיפול במזיקים תוך הקפדת הפרדה בין מדביר למנטר. 3. מיפוי גינות ציבוריות 4. תכנית ניטור בגינות הציבוריות.
הנחיות והמלצות ראשוניות ליישובים שעדיין נקיים מנמלת האש הקטנה
כאמור, לא נותרו בארץ הרבה מקומות שאינם נגועים בנמלת האש הקטנה. שנים של הפצה מאסיבית באמצעות מסחר בעציצים ועבודות גינון עשו את שלהם. אם היה נערך היום סקר ארצי לתפוצת נמלת האש היו מגלים שמצפון הארץ לדרומה, בחופי הים התיכון ובכנרת, בפארקים, בשטחים חקלאיים, בגינות ציבוריות ובשכונות מגורים קיימות מושבות עצומות שלהן. לצורך המחשת המצב העגום ניתן להביט במפה שיצרה החברה להגנת הטבע יחד עם המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, באוניברסיטת תל אביב, המציגה דיווחי תושבים על מפגשים עם הנמלה האדומה. גם אם ניקח בחשבון שאחוז מסוים מאלפי הדיווחים אינם אמינים, עדיין קשה שלא להתרשם מהפריסה הארצית וכמות הדיווחים.
יחד עם זאת, מקומות קטנים ומבודדים שהנמלים עדיין לא הובאו אליהם, שלא התבצעו בהם בשנים האחרונות שתילות חדשות, הם סוג של “אי”. במקומות כאלה חשוב מאוד לשמור על המצב הקיים, לבצע פעולות ניטור ולפעול מהר במידה ומגלים נגיעות.
גרים ביישוב נקי מנמלי אש? זכיתם! להלן חמש פעולות שגרתיות ופשוטות שמומלץ לבצע על מנת לשמור על המצב הקיים
(1) ניטור ראשוני של כל הישוב לקבלת תמונת מצב. רצוי ע”י איש מקצוע מנוסה בתחום.
(2) כנס הסברה לתושבים שיבהיר את הנזק הצפוי לסביבה ולאיכות החיים, וכיצד להמנע מהדבקת הישוב (דגש על הכנסת שתילים)
(3) החליטו על שטח קטן, רצוי עם משטח בטון ומרוחק מאזורים מושקים, לבדיקת צמחים חדשים שנכנסים לישוב. הבדיקה ממש פשוטה וקצרה.
(4) עריכת ניטור של כלל הישוב פעם בשנה
(5) באזורים אליהם הוכנסו שתילים חדשים רצוי לעקוב מקרוב ע”י 3-4 ניטורים בשנה במהלך העונה החמה, ולמשך שנתיים.
נשמע הרבה, אבל זה כלום בהשוואה להתמודדות עם שטח נגוע. זה יכול להיות פרויקט יישובי יפה, עם ערך גבוה לשמירת טבע ולשמירה על איכות החיים.
אני שם לב שאתה תומך במשרד להגנת הסביבה .
שחיפשו אשמים ומצאו את בעלי המשתלות.
רק לידיעה.
נמלת האש הגיעה לא ממשתלות ועציצים.
נמלת האש הגיעה לארץ
כמין פולש והמשד להגנת הסביבה לא עשה שום דבר בעניין . כדי למגר את הבעיה.
לדעתי בעלי המשתלות צריכים לתבוע את המשרד להגנת הסביבה על הכפשת שמם.
בהצלחה אחי היקר!!
שלום משה. אינני מהתומכים או מהמתנגדים של המשרד להגנת הסביבה. בכתבה הצגתי עמדה ביקורתית כלפי ההתנהלות של המשרד בנושא נמלת האש. איך יתכן שרק כעת, לאחר כל כך הרבה שנים כשהמזיק התפשט לכל עבר, מפרסמים הנחיות ראשוניות להיערכות? כאילו למישהו יש זמן להיערך…
לגבי המשתלות – באמצעותן הנמלה הופצה ומופצת בארץ, זו עובדה. אין פה ענין של חיפוש אשמים או הכפשה. לדעתי בעלי המשתלות צריכים להתאגד ולדרוש מימון מלא מהמדינה על פעולות ההדברה המתבצעות על ידם ועל הנזקים הנגרמים להם כתוצאה מנוכחות נמלת האש הקטנה.