שיר ארס

חודשי הקיץ הם תקופת פעילותם של מיני עקרבים, נחשים ועכבישים. רוב הציבור נרתע, שלא נאמר נחרד, מהופעת יצורים אלה בקרבת ביתו. תמונות ראשי נחשים כרותים ורצוצים מפורסמות חדשות לבקרים ברשתות החברתיות. דיווחים על חדירת עקרבים לבתים ושאלות על מידת ארסיותם חוזרים על עצמם פעם אחר פעם. מיתוסים ואמנות תפלות מלאות פחד וארס קיימים למכביר, אך כמו בתחומי חיים אחרים, חוסר הידיעה הוא המקור לפחד.

הכרה בסיסית של בעלי חיים אלו ולימוד תכונותיהם עשויה להפיג את הפחדים, הדעות הקדמות ואולי אף ליצור ענין ואהדה ליצורים החשובים הללו אשר בתי הגידול הטבעיים שלהם הולכים ונעלמים.

כתבה זו לא מתיימרת להפוך אתכם לאוהבי הטבע וחובבי בעלי חיים מושבעים, אלא לספק מידע חשוב על אותם יצורים תמימים ולרב בלתי מזיקים (ואף מועילים) אשר חולקים אתנו את החצר ומדי פעם מפתיעים אותנו בבתים.

חשוב לדעת! כל זוחלי ארצנו הם חיות בר מוגנות שהפגיעה בהם מהווה עבירה על החוק !

במידה ונתקלים בנחש אין לנסות להורגו או ליצור עימו כל מגע. אם נתקלים בו בשטח פתוח יש להתרחק מהמקום מבלי להלחץ. במידה ונתקלים בו בסביבת מגורים יש לשמור עימו על קשר עין ככל הניתן תוך כדי יצירת קשר עם לוכד נחשים, דבר שיעזור מאוד באיתורו בהמשך ובהרחקתו הבטוחה מהמקום.

כמה מיתוסים על עקרבים: 

• עקרבים עם צבתות עבות תמיד אינם ארסיים
• בנסיבות מסויימות עקרב יכול לעקוץ את עצמו למוות
• עקרבים בצבע צהוב תמיד ארסיים ושחורים אף פעם לא

כל הקביעות הללו כמובן שאינן נכונות. להלן מידע חשוב על ארבעה עקרבים, שני נחשים ועכביש אחד הנפוצים בארצנו והנוהגים להתארח מפעם לפעם בחצרות בתים, גינות ואף בתוך הבתים עצמם.  

לגבי כל אחד מבעלי החיים צוינה מידת ארסיותו ומסוכנתו לאדם, אך לכל כלל יכול להיות יוצא מן הכלל. כל מקרה של רגישות או אלרגיה עלול להוביל לתופעות לוואי חמורות. מצד שני, מקרים אלה נדירים ואלרגיה שמובילה לתופעות לוואי חמורות קיימת גם בעקיצות דבורים, יתושים ואף כתגובה לסוגי מזון שונים.

שחרן יהודה

עקרב בצבע כללי חום-שחור שקצות צבתותיו ורגליו בהירות. אורכו 6-8 ס"מ. הוא נחשב נפוץ, ומצוי בארץ מעט צפונית לבאר  שבע ועד גבול הלבנון.

שוכן מתחת לאבנים וסלעים, ויתכן גם בחצרות הבתים מתחת לעצמים שונים. נוהג לתור אחר מזונו בשעות הערב והלילה אז ניתן לראותו מסתובב על פני השטח. מזונו העיקרי הוא חרקים קטנים וגדולים אותם לוכד באמצעות צבתותיו העדינות. לאדם בוגר עקיצתו מכאיבה מאוד אך לא כוללת תופעות לוואי חמורות. בחודשים יולי אוגוסט משריצה הנקבה 15-18 עקרבונים קטנטנים שעולים על גבה מידית.

יש הנוטים לבלבלו עם מין אחר של עקרב הנקרא קטלן עב זנב היות וצבעיהם דומים.

קטלן עב זנב

קטלן עב זנב הוא עקרב גדול יחסית ויכול להגיע לאורך של 10 ס"מ. כשמו כן הוא וזנבו עבה ונראה מעט חסר פרופורציה בהשוואה לשאר חלקי גופו, אך מי שאינו מנוסה עלול להתקשות להבחין בעובדה זו ולהתבלבל בזיהוי עם שחרן יהודה. מצוי כמעט בכל חלקי הארץ מצפון ועד דרום אם כי אינו נפוץ במידה רבה. ניתן למצוא אותו מתחת לאבנים גדולות ובשטחי בור. הוא נוהג להסתובב על פני השטח בשעות החשכה ותנועתו איטית. כמרבית העקרבים ניזון הקטלן בחרקים שונים ופרוקי רגליים אחרים.

עקיצתו מכאיבה מאוד ומסוכנת לילדים ואף למבוגרים כמעט כמו זו של העקצן הצהוב.

נבו ירחו

הגדול בעקרבי ישראל, אורכו מגיע ל 13 ס"מ ואף יותר וצבתותיו עבות. צבעו חום, או חום אדמדם עד שחור וגופו מבריק.

מצוי בארץ בכל סוגי הקרקעות מתחת לאבנים גדולות וסלעים וגם במחפורות אלכסוניות שחופר בעצמו בעזרת צבתותיו. בגלל גודלו הרב מסוגל לצוד טרף גדול יחסית לשאר מיני העקרבים, כגון נדל ארסי ובעלי חוליות קטנים כמו שממיות או חומטים צעירים.

למין זה סימן זיהוי ייחודי שהינו גבשושית קטנטנה בבסיס העוקץ. למרות מימדיו המרשימים עקרב זה אינו מסוכן לאדם. הנקבה משריצה בחודש ספטמבר 30-45 עקרבונים שעולים על גבה.

עקצן צהוב

ידוע בשמו העממי עקרב צהוב, הוא המסוכן בעקרבי ישראל וגם אחד המצויים שבהם. זהו עקרב בינוני וגודלו נע בין 5.5 ל 9.5 ס"מ. ניתן לזהותו ולהבדילו מעקרבים שצבעם דומה בכך שהפרק האחרון לפני הפרק עם העוקץ בצבע כהה עד שחור. (החלק שנחשב בטעות לזנב העקרב הוא למעשה חלק מהבטן ורק הפרק עם העוקץ הוא הזנב). נפוץ כמעט בכל הארץ הן בשטחים הפתוחים והן בקרבת מגורי האדם.

תנועתו זריזה והוא ניזון בחרקים ופרוקי רגליים אחרים. חי מתחת לאבנים, גרוטאות ובעל כושר טיפוס.

עקיצתו מסוכנת גם לאדם בוגר. ההשרצה חלה בחודשים יוני עד אוגוסט ומגיחים בה 12-15 עקרבונים קטנטנים.

ששן חום

עכביש עדין ודקיק בצבעים חום בהיר עד אפור שאורכו מגיע ל 1 ס"מ אך רגליו ארוכות. שמו ניתן לו על שום ששת עיניו המסודרות בצמדים על ראשו (בניגוד ל 8 עיניים ברוב מיני העכבישים). נוהג להסתתר מתחת לאבנים, ובמקומות חשוכים במגוון בתי גידול ובבתי מגורים. לעכביש זה מתווה קורים דליל ולא מסודר שבו לוכד חרקים קטנים המהווים את מזונו. בלילה עוזבים לעיתים עכבישים אלה את המתווה וניתן לראותם מסתובבים על הקרקע וגם על הרצפה בבית.

נשיכתו עלולה לגרום להתנפחויות ולכיבים בעור ולכן נחשב מסוכן לאדם, יחד עם זאת, הוא איננו מרבה לנשוך. לרוב נעלמים סימני הנשיכה לאחר כמה ימים ולעיתים עלולה להשאר צלקת במקום.

צפע ארצישראלי

הנחש הארסי הנפוץ והמסוכן בישראל בעל גוף עבה וזנב קצר יכול להגיע עד לאורך של 1.3 מטר.

ראשו משולש ולאורך כל גבו פס עקלתוני בצבע חום שלעיתים יכול להיות מקוטע במספר מקומות להראות כמו מעוינים המחוברים בקדקודיהם. צבעו הכללי אפרפר צהבהב עד חום כתום, ובצידי גופו כתמים כצבע פס העקלתון.

בארץ מצוי בכל החבל הים תיכוני מבאר שבע צפונה במגוון רב של בתי גידול החל מחורשות, מזבלות, שדות ומגרשי גרוטאות. לצפע כושר טיפוס מפותח ולעיתים ניתן למצוא אותו על ענפי העצים.

לצפע אישון מאורך כשל חתול דבר המעיד על כך שהינו פעיל לילה. הצפע נוהג להסתתר במהלך היום בכל מקום המספק חשכה ושקט, באביב ניתן להבחין בפרטים היוצאים גם במהלך היום להתחמם באור השמש.

המזון החביב עליו הוא מכרסמים אך גם ציפורים ולטאות מהווים חלק מהתפריט. בגלל חיבתו למכרסמים ניתן למצוא אותו בלולים, אסמים וכן בחצרות המושבים והקיבוצים.

הצפע נוהג להכיש את טרפו ולעוזבו ולאחר מכן מאתר את מקום המצאו ע"י חוש הריח.

בעת ההכשה יכול הצפע להזריק כמות גדולה של ארס, עוצמת הארס ותפוצתו הרבה באזורים מיושבים הופכים אותו למסוכן לאדם. לא אחת ארעו מקרי מוות בארץ מהכשתו.

בחודשים יולי-אוגוסט מטילה נקבת הצפע 1-30 ביצים מהם יבקעו צפעים קטנים באורך של בערך 20 ס"מ. גם הצפעים הקטנים מסוכנים אם כי אינם מסוגלים להזריק כמות ארס כשל צפע בוגר.

על אף מסוכנתו הצפע אינו נחש תוקפני כלל. בכל הזדמנות שתינתן לו יעדיף לנוס על נפשו ורק אם יחוש מותקף ומאויים יתכנס סביב עצמו ויכין את גופו לתנוחת הכשה לעיתים תוך השמעת קולות נשיפה.

אפעה מגוון

נחש ארסי ממשפחת הצפעוניים, הוא קטן ועדין מהצפע ומגיע לאורך של 80 ס"מ. צבעו אפור צהבהב עד חום אדמדם, על גבו פזורים כתמים בהירים.

בארץ תפוצתו של האפעה בעיקר מדברית, בנגב ובערבה ובמדבר יהודה אך הוא מגיע עד הגלבוע לאורך בקעת הירדן ולעיתים אף חודר יותר מערבה.

אזורי החיות המועדפים עליו הם  שטחים טרשיים, בין סלעים ונקיקים. לרוב הוא פעיל בשעות היום הקרירות ולעיתים מטפס על עצים ושיחים. עיקר מזונו הוא מכרסמים קטנים ולטאות אך גם פרוקי רגליים.

האפעה נחשב לנחש השני במידת מסוכנתו לאדם לאחר הצפע,  יחד עם זאת מאז הקמתה דווח בארץ ככל הנראה רק מקרה מוות אחד.

כמו לצפע גם נגד ארסו של האפעה קיים בארץ טיפול מיוחד בבתי החולים.

בשעת סכנה מחכך האפעה את חלקי גופו האחד בשני וכתוצאה מכך משמיע קול הדומה לנשיפה על מנת להרתיע את אויבו. האפעה כמו הצפע יעדיף תמיד להמלט ולא להתסכן בכל מגע עם האיום שלפניו.