הדברה תברואית ועתיד ענף ההדברה - ראיון עם רמי שניידר

רמי שניידר , אנטומולוג , מוסמך הפקולטה לחקלאות מספר לנו על עצמו, על החזון שלו בנוגע לענף ההדברה, וגם מספק מידע חשוב על הדברה תברואית.

רמי שניידר, בן 69 מראשון לציון. בעל רזומה מרשים לכל הדעות – תואר ראשון במדעי החקלאות , תואר שני באנטומולוגיה. התמחות נוספת במזיקי ההדרים ובמזיקי התברואה. רמי מחזיק ברישיון הדברה מספר 1027 – החל משנת 1990.
רמי מספר על עצמו: "ב 25 שנה האחרונות ניהלתי את תחום תכשירי ההדברה לתברואה בחברת מכתשים , מפעלים כימיים בע"מ (כיום חלק מקבוצת אדמה) . התפקיד כלל פיתוח, רישוי ושיווק של כל תכשירי ההדברה לתברואה של החברה. במסגרת התפקיד העברתי עשרות הרצאות למדבירים (טוקסיקולוגיה , הכרת הפגעים התברואיים , הכרת תכשירי ההדברה לתברואה) ובמקביל גם שמעתי הרצאות במדינות שונות – והשלמתי בכך את הידע שלי בתחום הזה.

בשנים האחרונות אני מלמד בקורסי מדבירים את 3 הנושאים האלה במכללות שמעבירות את קורסי המדבירים לקבלת תעודה ורישיון. לפני שנתיים יצאתי לגימלאות. בפנסיה אני מנחה ומדריך מדבירים בקבוצות ווטסאפ שונות , ממשיך ללמד (כרגע בהפוגה בגלל בעיה רפואית) , ומשמש גם יועץ מקצועי איך להדביר בצורה הכי יעילה והכי בטוחה , הן למדביר והן ללקוחות שלו.

במשך השנים פרסמתי כתבות מקצועיות שונות בנושא הדברת הפגעים בעיתונים מקצועיים שונים.

מה אתה יכול ספר לנו על הדברה תברואית?

הטיפול במזיקי אדם הוא באחריותו של המשרד להגנת הסביבה לבעלי מקצוע המוסמכים לכך (מדבירים מוסמכים) – בעזרת תכשירי הדברה מתאימים (שקיבלו רישוי למטרה זו) .

תכשיר הדברה (לתברואה) = חומר מסוכן המיועד להדברתם או לדחייתם של חרקים, פרוקי רגלים, מכרסמים או בעלי חיים אחרים המטרידים את האדם או העלולים לגרום לו או לרכושו נזק.

רוב תכשירי ההדברה לתברואה המיועדים למדבירים הם על בסיס חומר פעיל מוכר ומצוי בשימוש בחקלאות – אבל בתואריות המתאימות לריסוס בתוך הבית (ריח ורעילות מופחתים).

תווית התכשיר: בנויה אחרת מהמקבילה לחקלאות. בנוסף על התיאור הכימי של התכשיר (בהבלטה של סוג הממס), רשימת הפגעים המודברים על ידו, הנחיות לביצוע, וכו', ישנו בהבלטה גם המשפט הבא: "אין למכור תכשיר זה למי שאינו בעל היתר רעלים או היתר הדברה בתוקף מאת המשרד להגנת הסביבה. השימוש והיישום של התכשיר מותרים לבעלי היתר הדברה לחרקים בלבד".

הפגעים התברואיים מקוטלגים תחת שלוש קטגוריות:

(1) יונקים (חולדות ועכברים)

(2) חרקים ועכבישיים

(3) פרוקי רגלים אחרים – עקרבים, נדלים ואחרים

חלק מהפגעים התברואיים מתפתחים באופן כמעט מוחלט במגורי האדם (תיקן גרמני, פשפש מיטה, פסוקאים, קרדית האבק, דג הכסף וכו').

החלק האחר של הפגעים (תיקן אמריקאי, עכבישים, פרעושים, קרציות, נמלים, קרציונים וחרקים מעופפים שונים – זבובים, יתושים, צרעות, זבוב החול) מתפתחים מחוץ לבית, אבל נכנסים אליו מדי פעם מסיבות שונות: הבדלי טמפרטורה בפנים בהשוואה לבחוץ, זמינות של מזון והבאה מכנית של פונדקאים (כלבים, חתולים, ציפורים וכו') הנושאים על גופם את הפגעים אל תוך הבית. אותם הפגעים שנכנסים את תוך הבית אינם יכולים להשלים מחזור חיים – והם נידונים בסופו של דבר למוות – גם אם לא ריססו כנגדם – בתנאי שלדיירי הבית יש מספיק סבלנות ויכולת לסבול מהם עד שימותו באופן טבעי.

לפני כ 5 שנים, במקביל להתחלת יציאת האורגנו זרחנים משימוש תברואי ומעבר לשימוש בפיתיונות ג'ל נקודתיים (במקום ריסוסים היקפיים כללים), החלה עליה משמעותית בנגיעות בפשפש המיטה. פגע קשה הדברה זה שנשלט עד אז בריסוסים של תכשירים אורגנו זרחניים, החל ל"הרים ראש" כאשר הפריתרואידים הם היחידים שנשארו מאושרים לשימוש תברואי והשימוש בג'ל (פיתיון ספציפי לפגע מסוים, במקום ריסוס כללי) התרחב ונהיה מועדף בשימוש.

הנגיעות בפשפש המיטה עלתה בכל העולם, לא רק במקומות מוזנחים עלובים ועניים (כפי שהיה בעבר) אלא גם במלונות היוקרתיים ביותר בעולם, במקומות הנחשבים ביותר.

פגעים עיקריים מחוץ למבנים (חצרות , גינות) .

2 בעיות עיקריות נשארו בחצרות / גינות ללא מענה טוב, יעיל וממושך: נמלים ויתושים.

נמלת האש הקטנה, שנחשפה לראשונה לפני כ 10 שנים בצפון הארץ והתפשטה עד מרכז הארץ ואף דרומה ממנו. פגיעת נמלת האש הקטנה לבני אדם היא כואבת וקשה. לנמלת האש יש יכולת להשמיד את כל אוכלוסיית פרוקי הרגליים האחרים שנמצאת בקרבתה (אירדיקציה) ולהשאיר את השטח נקי – חוץ מנוכחותה שלה במקום – ובכך לשנות את שיווי המשקל הביולוגי שהיה בסביבתה.

בסביבות אותו הזמן, הופיע פגע חדש: יתוש הטיגריס האסייתי. סוג זה של יתוש (אדס), השונה מהותית מסוגי היתושים אנופלס וקולקס, שהיו ה- מטרד במשך כל השנים הקודמות.

" הטיגריס האסייתי" מצליח להתפתח בתנאי מים מינימליים. מספיקה תחתית של עציץ עם קצת מים, שלולית קטנה בגינה שנגרמת בגלל ברז (צינור מים) דולף ואפילו כמה טיפות של מים שמצטברים בחיק צמחים – על מנת שיצליח להקים בשלמות מחזור חיים שלם – בשונה מ 2 היתושים האחרים הזקוקים להתפתחותם למקור מים גדול, קבוע ויציב.

היתוש הזה פעיל בכל שעות היום (בשונה מהאחרים הפעילים רק בלילה), והוא לא נשמע במעופו (לא שומעים את זמזום כנפיו כאשר הוא מתקרב).

התוצאה מכך – שבאיזורים נגועים ב"טיגריס" אי אפשר לשבת בחצר או בגינה. מי ש"מעיז" כן לשבת שם – יכול לקום לאחר שעה שכולו עקוץ מבלי שהוא בכלל שם לב לכך.

מה לדעתך הרלוונטיות של תחום ההדברה היום?

עונת ההדברה התקצרה. לא ברור למה – אולי בגלל שינויים במזג האוויר. אולי בגלל הלקוחות פעם היא התחילה בסוף אפריל (לקראת הפסח) והסתיימה בסוף אוקטובר, כיום היא מתחילה באמצע מאי ומסתיימת בסוף ספטמבר. יש אומנם בשולי התקופה הזו גם ריסוסים נוספים – אבל הם לא משמעותיים בכמותם ובערך הכספי למדבירים.

למרות שמספר התושבים בישראל הולך וגדל, לא התווספה עבודה למדבירים. לא רק זאת, מספר המדבירים עלה מאוד ב 10 שנים האחרונות (כל שנה מצטרפים למעגל העבודה הזה כ 100 מדבירים חדשים), ועל מנת לשרוד בשוק הזה הם נאלצים להוריד מחירים ולדחוף את כל התחום הזה כלפי מטה.

מספר המדבירים הפעילים כיום בצורה חוקית מוערך ביותר מ 1,500 איש – בנוסף לחאפרים שמתעסקים בעיקר בניקיון דירות ופוליש, ומציעים כ"בונוס" הדברה (לא חוקית), מאחר ואין להם רישיון.

הכמות הגדולה הזו (והלחץ של המדבירים הצעירים החדשים), מביא גם את המדבירים הוותיקים והמוכרים (שיש להם חוג לקוחות קבוע) להוריד מחירים. הלחץ הזה מביא מדבירים מסוימים להעדיף שימוש בתכשירי הדברה זולים יותר – למרות חסרונות ברורים שיש להם בהשוואה לתכשירים היקרים יותר – מה שמוריד בסופו של דבר ממקצוענות ומהבטיחות בעבודה – וגורם לאסון כפי שהיה בירושלים לפני כ 3 שנים.

מה רמת המקצוענות של מדבירים כיום – לעומת העבר?

רמת המדבירים כיום היא גבוהה בהרבה מהרמה שהייתה לפני 10 שנים (ויותר).

רמת הקורסים שהתלמידים עוברים לקבלת רישיון כיום היא קשה. המרצים במכללות שמעבירים את הקורסים הם מיומנים ומקצועיים הרבה יותר מבעבר. התלמידים כיום מתארגנים בקבוצות ווטסאפ ולומדים את החומר ביחד. מי שמצליח להתמודד עם המבחנים (הלא קלים) ולקבל רישיון הדברה מתארגן בקבוצות המשך מקצועיות שונות שמפרות אחת את השנייה בכל הנושאים שבתחום הזה, בהשוואה למצב בעבר שלא הייתה אפשרות (ולא רצון) לפעול ביחד לטובת הענף.

לפני מספר שנים הוקם ארגון מדבירים ארצי שפועל לטובת הענף ומנסה למסד אותו בשיתוף פעולה מקצועי של נציגי המדבירים אל מול נציגי משרדי הממשלה האחראים עליו – על מנת "ליישר" את נוהלי העבודה של המדבירים לצורה מוסכמת ומקובלת על כולם כדי למנוע סיכונים מיותרים עד אפשרות של הרעלת לקוחות (עד מוות) כפי שקרה (וקורה). המשימה לא פשוטה. לא תמיד נציגי המדבירים ונציגי הממשלה רואים "עין בעין" את הרצונות של כל צד. אבל לגבי חלק מהנושאים יש הסכמה – וזה כבר מצדיק את שיתוף הפעולה ביניהם.

לסיכום, מה לדעתך צופן העתיד לענף ההדברה?

חוק המדבירים החדש משנה בצורה משמעותית את המצב הקיים והמדבירים יצטרכו בהתאם לחוק הזה להתארגן אחרת מהתנהלותם היום. זה לא יהיה פשוט, אבל זה לא משהו בלתי אפשרי ליישום.

המקצוע אומנם איננו מקצוע "הייטקיסטי" ואיננו פופולרי (צריך להודות בכך), אבל אם מתנהלים אתו נכון (מקצועית וכלכלית), הוא יכול לפרנס בכבוד מדביר עצמאי (או קבוצת מדבירים) – יחד עם סיפוק מהעבודה החשובה, הנחוצה והנדרשת הזו.

ללא ספק לרמי יש המון ידע להעביר הלאה, ואנו ממליצים בחום לעקוב אחריו בדף הפייסבוק המקצועי שפתח –רמי שניידר, הדרכת מדבירים בדף של רמי תוכלו למצוא חומר מקצועי רב בתחום הכרת המפגעים התברואיים והדברתם. שווה מאוד לעקוב.