הפלא שנקרא דבורים ואיך למנוע את ההיעלמות שלהן מהעולם?

הדבורים מופלאות בכל כך הרבה מובנים ויכולות. אחת מהן היא היכולת של הדבורים להעביר את המידע שצברו במהלן חייהן הקצרים באמצעות ריקוד, בחושך מוחלט. יכולת מופלאה נוספת היא הבנייה האדריכלית המדהימה של חלת הדונג המורכבת ממשושים משושים הכי מדויקים וזהים בכל העולם. הן עושות זאת בצורה הנדסית מושלמת ובתיאום מרהיב בין אלפי הדבורים הפועלות יחד לטובת המשימה.

הדבורה אחראית לייצור כשליש מהמזון שאנחנו אוכלים. תחשבו על זה, כל ביס שלישי מהמזון שאנחנו אוכלים מגיע בזכות הדבורים. המשמעות היא, שאם הן ייעלמו מהחיים שלנו, לא רק ששליש מהמזון שלנו ייעלם איתן, אלא שצמחים רבים בטבע – חלקם אחראי גם הוא על ייצור המזון שלנו – תלויים בדבורה ולכן אין לדעת את ההשלכות ההרסניות של תוצאה אפשרית זו על כלל המערכות האקולוגיות בעולם.

התרומה הכלכלית של הדבורה נאמדת בישראל על מעל מיליארד שקל בשנה, והדרישה לשירותי ההאבקה של הדבורים רק גדלה משנה לשנה.

איך אנחנו גורמים לדבורים להיעלם מן העולם?

מאז המאה ה- 18, החל האדם לגדל דבורים בצורה מודרנית במטרה להפיק כמות דבש מרבית בהשקעה כספית נמוכה ככל האפשר.

כדי להשיג מטרה זו, מבצע המגדל פעולות שמיועדות להגדיל את הייצור על ידי פגיעה בהתנהלות הטבעית של הדבורית:

• המגדל הורג את המלכה הטבעית של הדבורית ומחליף אותה במלכה מלאכותית שהוא מייצר בעצמו.
• הוא מבצע הזרעה מלאכותית שפוגעת בתהליך הברירה הטבעית ומחלישה את הדבורית עוד יותר.
• ממית את המלכה המלאכותית כל שנה שנתיים ומחליף אותה במלכה מלאכותית אחרת.

כדי למנוע את התפצלות נחיל הדבורים שקורה באופן טבעי וכך לאבד דבורים – דבר שהמגדל לא מעוניין בו, הוא מחליף את המלכה בסתיו.

• הדבורים אוגרות את הדבש באביב ובקיץ כדי להתקיים ממנו בחורף. במקום זה, המגדל מאכיל אותן בתחליף מזון של סוכר לבן, שפוגע בהן.
• המגדל מנייד את הכוורת ממקום למקום בתדירות גבוהה, בין השאר בקרבת שטחים המרוססים בקוטלי חרקים. הדבורה היא חרק ולכן נפגעת מפעולה זו פעמיים – גם על ידי עקירה שלה מהסביבה הטבעית שלה וגם על ידי הכנסתה לסביבה המרוססת בחומרים הרעילים לה ומיועדים לקטילה שלה.

פעולות אלו ונוספות שפוגעות בהתנהלות הטבעית של הדבורים ומחלישות אותן משמעותית הביאו לכך שכבר לפני שנים נצפתה תופעה ברורה ביותר של דבורים שנעלמות מן העולם בקצב המעורר דאגה רבה.

רודולף שטיינר שצפה את התופעה לפני שנים טען שאם מגדלי הדבורים לא ישנו את אופן הגידול, הדבורים ייעלמו מן העולם כליל תוך 100 שנים בלבד.

למרות שהדבורים הן מהנושאים הנחקרים בעולם, תופעת ההיעלמות שלהן לא קטנה ולא פוחתת.