הדברת יתושים – "OUT", ניהול אוכלוסיות יתושים – "IN". סיכום עונה 2015, היערכות ל 2016 ולנגיף הזיקה

הטיפול ביתושים בישראל נמצא תחת אחריות מוניציפאלית מקומית ותחת אחריות המשרד להגנת הסביבה המשמש כרגולטור ברמה הארצית. האחריות היררכית, בבסיסה נמצא הגורם המשתמש בשטח לצרכיו ושולט בתחזוקה, ניקוז וסניטציה. רמה גבוהה יותר של אחריות מוטלת על הגוף המוניציפלי אליו השטח משויך. גופים אלה שולטים על התשתיות, רמת תחזוקתן וכן על פיקוח, אכיפה והסברה. בראש הפירמידה נמצא המשרד להגנת הסביבה על מנהליו ומפקחיו במחוזות השונים ובאגף בקרת חומרי הדברה ומזיקים.

מתוקף פקודת בריאות העם, 1940 "המחזיק בשטח" מחויב לטפל בבתי הגידול ליתושים הנמצאים בטריטוריה שבשליטתו.

ניתן לסווג את "המחזיקים בשטח" בארץ לכמה קטגוריות עיקריות: הרשויות המקומיות, רשות הטבע והגנים, צה"ל, רשויות נחל, רשות שדות התעופה ועוד. מבין אלה על הרשויות המקומיות מוטלת המשימה המורכבת, הקשה ובעלת היקף האחריות הגדול ביותר.

יתושים ברשויות המקומיות

ברשויות המקומיות, בעיקר בערים הגדולות, שפע של בתי גידול ליתושים המתבטא במגוון גדול של מקווי מים וכמות גדולה שלהם. המצב שונה מיישוב ליישוב ותלוי בגורמים רבים, אך בראש ובראשונה בתשתיות הניקוז. עיר בעלת תשתיות ניקוז ישנות, רעועות, סתומות תייצר כמות גדולה הרבה יותר של יתושים מעיר עם ניקוזים מוסדרים, נגישים ומטופלים.

שילוב של מקורות יתושים רבים ואוכלוסיית תושבים צפופה מהווה אתגר לא פשוט למחלקות התברואה וההדברה המוניציפליות אשר אחריותן משולשת: 1. טיפול שוטף בבתי הגידול ליתושים 2. מתן מענה לפניות תושבים על מטרדי עקיצות 3. מתן מענה לדיווחי לשכות הבריאות על מקרי תחלואה.

שיטת הטיפול ביתושים ורמת הטיפול משתנים מיישוב ליישוב ותלויים בעיקר בכמות ואיכות כוח האדם, הכשרתו, תקציבים, מדיניות הרשות המקומית, לחץ של תושבים, מידת המעורבות של המשרד להגנת הסביבה ושיתופי פעולה אזוריים.

סיכום עונת היתושים 2015

על מנת לבחון את בעיית היתושים בשנת 2015 ערכנו סקר שהתבסס על נתוני פניות ציבור שהתקבלו בארבעה מוקדי 106 של עיריות שונות במרכז הארץ ועל תוצאות ניטור שהתקבלו מעירייה אחת מבין עיריות אלו.

מטרת הסקר לנתח את נתוני העבר, להסביר אותם ולהסיק מסקנות לגבי פעילות בקרת היתושים הרצויה בשנת 2016.

עונת היתושים 2015 התאפיינה בחודש אפריל גשום במיוחד (61 מ"מ בתחנת בית דגן). תופעה זו גרמה לפתיחת עונת יתושים שופעת מקווי מים ובתי גידול. ריבוי בתי הגידול משתקף בעליה חדה במספר בתי הגידול שהתגלו בניטורים השגרתיים המתבצעים אחת לשבוע בתעלות הניקוז העירוניות (גרף מס' 1).

בעקבות מזג האוויר והתרבות היתושים חלה עליה חדה במטרדי היתושים במהלך חודש מאי דבר המשתקף בערכים גבוהים מאוד של פניות ציבור (גרפים מס' 2,3). ערכים אלו גבוהים יותר מהערכים בחודש יוני, הנחשב בד"כ לחודש הקשה ביותר בשנה באזור המרכז. חודש אוקטובר היה גם כן גשום מהממוצע הרב שנתי – פי 4 מהממוצע השנתי (88 מ"מ בתחנת בית דגן). חודש נובמבר היה חם, גשום מהממוצע ורווי יתושים, עקיצות ופניות למוקדים העירוניים (גרפים מס' 2,3)

בממוצע התקבלו במהלך שנת 2015 18 פניות למוקדים העירוניים על כל 1,000 תושבים.

במהלך העונה אותרו 926 בתי גידול ליתושים ברחבי אחת מבין הערים שהשתתפו בסקר וזאת בנוסף לבתי הגידול בתעלות הניקוז. 40% מסך בתי הגידול אותרו באתרי בניה ו 60% בשטחים ציבוריים וחצרות – בעיקר במערכת הניקוז העירונית ובכלי קיבול שונים בחצרות התושבים. חודש יולי היה החודש בו אותרו מרבית בתי הגידול – טופלו 347 מפגעים. 46% מתוכם באתרי בניה. לאורך העונה אותרו בממוצע 26 מפגעים באתרי בניה לכל 10,000 תושבים (גרף מס' 4).

בעיית מפגעי היתושים באתרי הבניה מוכרת וחוזרת על עצמה מדי שנה. במרבית המקרים בתי גידול אלה גדולים יותר ועשירים יותר בזחלי יתושים מאשר בתי גידול אחרים ועל כן השפעתם על אוכלוסיית היתושים העירונית ותופעת העקיצות משמעותית הרבה יותר. בנוסף לעוצמת המפגעים הגבוהה באתרים אלו קיים קושי באיתורם ובפיקוח עליהם.

גרף מס' 5 מראה קשר מובהק בין כמות  בתי הגידול ליתושים באתרי בניה בשכונות העיר לבין כמות פניות הציבור למוקד העירוני בשכונות אלו. לצורך ההשוואה הושמטו נתוני שכונות שרוב בתיהם צמודי קרקע. בשכונות אלה הגורם המרכזי לבעיית היתושים הוא מוקדי דגירה בחצרות ולאו דווקא אתרי בניה.

מסקנות והמלצות לעונת היתושים 2016

מלבד פקודת בריאות העם המנדטורית (משנת 1940) המטילה אחריות לטיפול במפגעי יתושים על המחזיק בשטח,לא קיימת בישראל אף דרישה, תקן או תכנית מחייבת בנושא הטיפול ביתושים. חוסר חקיקה מוביל לרמת טיפול ביתושים נמוכה מאוד. ברוב יישובי הארץ לא מתבצע ניטור יתושים, על אף המלצת המשרד להגנת הסביבה. לא קיימים תקנים הקובעים ספי פעולה לביצוע פעולות לצמצום אוכלוסיית היתושים מלבד מדרג הדברת בתי הגידול עצמם. הרשויות המקומיות מתמודדות עם בעיית היתושים על פי הבנתן ולרוב בהתאם לפניות תושבים ולא על פי תכנית סדורה.

על מנת לצמצם את אוכלוסיות היתושים ביישובים ולתת מענה אמיתי לבעיה נדרשת הסתכלות מקיפה ומעמיקה יותר על הבעיה, מעבר לגבולות שלולית המים. פרמטרים שונים משפיעים על הדינמיקה של אוכלוסיית היתושים, רמת המטרד והסיכון הבריאותי – עונתיות, מזג אוויר, תשתיות ניקוז וטיפול במים, פיתוח, הרכב אוכלוסיית היתושים. לכל אחד מפרמטרים אלה השפעה ישירה על אוכלוסיית היתושים והשפעה על הפרמטרים האחרים. ללא הבנה, ניתוח וניטור רציף של פרמטרים אלה, לא ניתן באמת להביא לצמצום אוכלוסיית היתושים. עבודה המתמקדת רק באיתור המפגע וחיסולו עדיפה כמובן על אי נקיטת פעולה כלל, אך עדיין איננה מספקת מענה לבעיה מעבר "לכיבוי שריפות".רשויות מקומיות צריכות לשנות את שיטת  הטיפול ביתושים ולהקים מערך ניהולי רחב המורכב מבעלי תפקידים במחלקות העירייה השונות ואנשי מקצוע המתמחים ביתושים וניהול אוכלוסיות מזיקים. תכנית העבודה השנתית צריכה להיות מגובה בנהלים ברורים, הגדרת תפקידים ומערכת פיקוח ובקרה.   

התמודדות עם יתוש הנמר האסייתי ונגיף הזיקה

יתוש הנמר האסייתי (אדס מפוספס) המתפתח בעיקר בחצרות בתים ועוקץ ביום, גדל במקווי מים קטנים ונסתרים. האחריות לייבוש ומניעת היווצרות בתי גידול ליתוש זה מוטלת על התושבים והעירייה כאחד. יש לבצע סריקות יזומות לאיתור מוקדי דגירה כולל בחצרות פרטיות. במקרה של מפגעים חוזרים וחוסר שיתוף פעולה של תושבים – לבצע אכיפה. ריסוסים בקוטלי יתושים בוגרים יכולים להביא להפחתה משמעותית ומהירה באוכלוסיית היתושים לזמן מוגבל.

נגיף הזיקה, המועבר באמצעות יתושי אדס ובעיקר באמצעות האדס המצרי, מתפשט לאחרונה במהירות גבוהה ביבשות אפריקה, אמריקה ואסיה. במקרים קיצוניים נגרמת מחלה אשר עלולה להסתבך ולפגוע במערכת העצבים ולגרום לכשל אוטואימוני, כתוצאה מהדבקות בנגיף. נמצא קשר בין הדבקות בנגיף לתופעת המיקרוצפליה הגורמת לילודת תינוקות עם ראשים קטנים. לאחרונה דווחו מספר מקרים מיובאים של זיקה בישראלים שחזרו מחו"ל.

בעקבות התפרצות נגיף הזיקה בעולם והחשש להתפשטות והעברת המחלה באמצעות יתוש הנמר האסייתי גם בישראל, יש לשקול יישום קוטלי יתושים בוגרים במקומות בהם קיים מטרד עקיצות מתמשך.

נדרשת הערכות לפרסום הנחיות לתושבים לייבוש מוקדי מים בחצרות החל מחודש מרץ. פרסום בשלטי חוצות, חשבונות ארנונה, אתר האינטרנט של העירייה ורשתות חברתיות צריך להמשך לאורך כל עונת היתושים (עד אוקטובר).

נדרשת פעילות הסברתית לקבלני הבניה בעיר הכוללת: 1. הדרכה על נזקי בתי הגידול ליתושים באתרי הבניה והשלכותיהם השליליות על איכות החיים ובריאות הציבור 2. דרישות העירייה ממנהלי האתרים והקבלנים לתחזוקה יבשה של אתרי הבניה ומניעת התפתחות יתושים 3. פיקוח ואכיפה.

נדרשת פעילות הסברתית במוסדות העיר בעיקר לגננות במעונות יום, גני ילדים ומנהלי מועדוני קשישים.