פרזיטולוגיה 2022

הכנס השנתי לפרזיטולוגיה או בשמו המלא 'הכנס השנתי של האגודה הישראלית לפרזיטולוגיה, פרטוזואולוגיה ומחלות טרופיות' נערך בדרך כלל בחודשי דצמבר, אך השנה בשל גל האומיקרון הוא נדחה לחודש מרץ. מציגים בכנס חוקרים מהאקדמיה, מוסדות רפואיים, וטרינרים, אנשי המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, צה"ל ואחרים. הנושאים המרכזיים בהם מתמקד הכנס הם רפואת מטיילים, רפואה טרופית – פרזיטים ופתוגנים המיובאים לישראל ע"י מטיילים, מהגרים וכו'.. פרזיטולוגיה מולקולרית ופרזיטולוגיה כללית. חברי הוועדה המארגנת והמדעית של הכנס הם: פרופ' אלי שוורץ, דר' אסתר מרווה, פרופ' גד בנעט, פרופ' קוסטה מומצ'וגלו ודר' אבי פרץ. השנה הוקדש הכנס לזכרו של פרופ' דן שפירא ז"ל אשר הלך לעולמו בחודש דצמבר 2020 והיה ממקמי האגודה וחבר הוועד המנהל. קבלו טעימה ממקצת הרצאות הכנס.

בילהרציה

מעניינת במיוחד היתה הרצאתו של פרופ' דוד רולינסון, מנהל ביומדיקל ופרזיטולוגיה במוזיאון הטבע ההיסטורי בלונדון. ההרצאה עסקה במחלת ה Schistosomiasis (בילהצריה). המחלה פחות מוכרת בישראל אך נפוצה במדינות הסב- סהרה באפריקה. המחלה נגרמת ע"י תולעת טפילית החיה במים מתוקים בביצות, אגמים, בריכות טבעיות, מאגרים ותעלות. ההדבקה מתרחשת כאשר התולעת באה במגע עם אדם שנכנס למים. היא מועברת באמצעות מערכת הדם לכבד, מעי ופוגעת באיברים הפנימיים. לאחר מספר שבועות בגוף היא מתחילה להטיל ביצים אשר חלקן מופרשות בשתן ובצואה. במידה והביצים הללו מגיעות חזרה למקווה מים, בוקעים מהן זחלים קטנטנים אשר צרכים להמשיך את התפתחותם בחלזונות מים מתוקים למשך מספר שבועות עד שיוכלו לתקוף מחדש בני אדם.

מרבית הנדבקים לא חשים בכך שנדבקו, על אף שלעיתים מתפתחים נגעים קטנים ומגרדים באזורי החדירה בעור. מרבית הנדבקים גם לא מפתחים סימפטומים למשך חודשים ואף שנים.

הסימפטומים שעלולים להתפתח הם חום גבוה, שיעול, שלשולים, כאסי שרירים. במקרים קיצוניים עלולה להיגרם מחלה כרונית קשה. קיים טיפול יעיל במחלה.

בהרצאה תוארו פרויקטים שבוצעו במדינות אפריקה למיגור ומניעת המחלה בהם החוקר היה מעורב.

כאמור, המחלה נפוצה בעיקר בעולם השלישי, באזורים טרופיים וסובטרופיים, כשהשכיחות הרבה ביותר היא באזורים שמדרום לסהרה באפריקה. בישראל מוגרה הבילהרציה במאה הקודמת, אך שילוב גורמים מסוימים עלול להביא להתעוררותה מחדש.

טלפונים חכמים ואינטליגנציה מלאכותית למלחמה ביתושים

חברת Zzapp Malaria הציגה את הטכנולוגיה שלה למלחמה במלריה. המערכת שפיתחה מאתרת בתי גידול ליתושים באמצעות אינטגרציית מידע המגיע מצילומי לווין, מפות טופוגרפיות ומודלים של מזג אוויר. בשלב הבא מתבצעות פעולות בקרה והדברה במקומות המיועדים. בעקבות תוצאות חיוביות שהתקבלו בפיילוטים באפריקה מעריכים בחברה שניתן להשתמש באותה שיטה לבקרה ואפילו להכחדת מחלות נוספות המועברות ע"י יתושים.

הדבקה בכינמת לפני ובמשך מגפת הקורונה בישראל, קוסטה מומצ'וגלו

הדבקה בכינים מתרחשת ברוב המקרים באמצעות מגע בין ראשים. 10-15% מהילדים בגילאי 4-13 בישראל נגועים בכינים בכל רגע נתון. 10-15% ילדים נוספים מראים סימנים להדבקה קודמת (במהלך 8 חודשים קודמים). הריחוק החברתי בין ילדים לאורך תקופת הקורונה אמור היה להפחית, באופן תיאורתי, את מספר מקרי הכינמת בקרבם. על מנת לבחון את השינויים האפידימולגיים במספר מקרי הכינמת לאורך תקופת הקורונה, הושוו נתוני מכירות קוטלי הכינים ברשת סופרפארם לפני התפרצות המגפה לנתוני המכירות שלאחריה.
תוצאות הבדיקה: בין השנים 2010-2019 נמכרו 281,986-498,108 תכשירים נגד כינים, כאשר שיא המכירות היה בשנת 2019. בשנת 2020 (שנת התפרצות הקורונה) המכירות ירדו באופן מובהק ל 294,477 תכשירים בלבד.
מסקנות: הריחוק החברתי הממושך של הילדים בזמן מגפת הקורונה השפיע על שיעור ההדבקה שלהם בכינמת.

קרצית המערות וקדחת באתרים לא שגרתיים. תמר יגר, המשרד להגנת הסביבה

החיידק Borrelia persica מועבר ע"י קרציות רכות וגורם ל'קדחת המערות' בבני אדם. נהוג לחשוב שבתי הגידול לקרציות הנגועות הם מערות. המשרד להגנת הסביבה עורך ניטורים באמצעות מלכודות CO2 לקרציות במקומות חשודים ומעביר את הממצאים למעבדת משרד הבריאות. אם מתגלה אתר נגוע, הוא נסגר ומתבצעות בו פעולות הדברה. בשלושה מקרים שונים במהלך השנים 2020-21 התגלו קרציות נגועות גם במקומות לא שגרתיים – קראוון מגורים, זולה של בני נוער ואתר עבודות. בעקבות הממצאים החדשים הוטמעה גישת ניהול חדשה ("One health") לטיפול במקרי קדחת המערות באמצעות שיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

אלרגיה מסכנת חיים מעקיצת נמלת האש הקטנה, טל ויינברג

נמלת האש הקטנה שחדרה לישראל בשנת 1998 נמצאת ביישובים רבים וגורמת למקרי עקיצות רבים מדי שנה. עד כה נהוג היה לחשוב כי העקיצות מהוות מטרד בלבד אך כעת ידוע על לפחות מקרה אנפילקטי (אלרגיה קשה) אחד באדם. בשנים הקרובות צפוי להימשך הגידול בתפוצת הנמלים ובמספר מקרי העקיצות. בשל החשש למקרי אנפילקסיס נוספים באנשים אלרגים, נדרשת שיטה למיצוי ארס הנמלים שישמש לביצוע בדיקות אלרגיה ואימונותרפיה במידת הצורך.

חיידקים סימביונטיים בדגים והשפעתם על הטלת יתושים, אלון זילברבוש

ידוע שנוכחות דגים במקווי מים משפיעה לרעה על התפתחותם של זחלי יתושים ועל התנהגות ההטלה של נקבות יתושים. במחקר חדש התגלה שהתופעה נגרמת ע"י חיידקים סימביונטיים המצויים על עורם של הדגים. החיידקים מייצרים קירומונים בעלי אפקט רפלנטי הדוחה את נקבות היתושים מלהטיל.