טל ויינברגעל זבובי חול, שינויי אקלים ומחלות
במסגרת סדנה שערך משרד הבריאות, מעבדות בריה״צ ירושלים, המעבדה אנטומולוגיה רפואית ופרזיטולוגיה לאנשי מקצוע מתחום הבריאות, הוטרינריה והגנת הסביבה הוצג לאחרונה בישראל פרוייקט מחקר אירופאי CLIMOS העוסק בבניית מודל חיזוי והתראה מפני מחלות המועברות ע"י זבובי חול. גם אני הוזמנתי לסדנה וחזרתי עם כמה תובנות על זבוב החול ומחלת הלישמניאזיס המסתורית.
לו הייתי מתבקש לדרג את רשימת 32 קבוצות המזיקים התברואיים של ישראל לפי רמת החשיבות שלהם, יתכן שהיתושים והחולדות היו מככבים באחד המקומות הראשונים. הם מאוד נפוצים, מאוד מציקים ובעלי פוטנציאל גבוה להעברת מחלות קטלניות. סביר להניח שזבובי החול, אותם חרקים שעירים, קטנים, בעלי כושר תעופה מוגבל ופוזה של ארנב היו מתברגים באיזשהו מקום טוב באמצע, בין התיקנים לנמלים, אך לבטח שלא היו זוכים במקום הראשון במצעד המזיקים. אבל בניגוד לדעותי הסוביקטיביות בתחום, זוכה לאחרונה זבוב החול לרייטינג מרשים בקרב הקהילה המדעית בארץ ובעולם. רייטינג שמלווה בתקציבי מחקר, פרוייקטים ושיתופי פעולה חוצי יבשות. אחד מהפרויקטים האלה CLIMOS הוצג לאחרונה בישראל במסגרת סדנה שערך משרד הבריאות לאנשי מקצוע מתחום הבריאות, הוטרינריה והגנת הסביבה. גם אני הוזמנתי לסדנה וחזרתי עם כמה תובנות על זבוב החול ומחלת הלישמניאזיס המסתורית.
מיהו זבוב החול?
זבובי חול הם חרקים קטנים המשוייכים לתת משפחה במשפחת היתושעשים Psychodidae אשר בסדרת הזבובאים Diptera. קיימים כ-1000 מיני זבובי חול בעולם אשר לחלקם (אלו המשתייכים לסוג Phlebotomus) חשיבות רפואית מכיוון שהם ידועים או חשודים כוקטורים של לישמניאזיס – משפחה של מחלות זואונוטיות הנגרמות ע"י טפילי לישמניה המועברים לבני אדם ולחיות אחרות בעת ארוחת דם של זבוב חול. שושנת יריחו היא אחת המחלות המוכרות והנפוצות באגן הים התיכון ובישראל בפרט. המחלה יוצרת פצעים קשים בעור שמשך החלמתם ארוך. שושנת יריחו מסוג טרופיקה פוגעת גם בכלבים וחתולים. מחלת Kala azar – לשימניאזיס של האיברים הפנימיים הנפוצה בישראל בעיקר בכלביים פוגעת בטחול, בכבד, גורמת להגדלתם ועלולה לגרום למוות
אז מה זה CLIMOS?
CLIMOS אלה ראשי התיבות של Climate Monitoring and Decision Support Framework for Sand Fly-borne Diseases Detection and Mitigation, כלומר מסגרת לניטור אקלים ותמיכה בקבלת החלטות לזיהוי ומיתון מחלות המועברות על ידי זבובי חול, תוך שילוב אמצעי עלות-תועלת ומדיניות אקלימית. מטרת הפרויקט היא להעמיק את ההבנה של הגורמים האקלימיים והסביבתיים המשפיעים על מחלות המועברות ע"י זבובי חול, להפחית את אי-הוודאות במודלים לצורך תחזיות מדויקות יותר של תפוצתן הנוכחית והעתידית, ולשלב היבטים סוציו-אקונומיים לטובת הערכות סיכונים עבור מגוון רחב של בעלי עניין.
בפרוייקט האירופאי ישנם שותפים מ-16 מדינות – פרטוגל, טורקיה, צרפת, ספרד, איטליה ועוד, וכמובן גם מישראל.
זבוב החול נבחר כאמור להיות במרכז הענין בגלל חשיבותו הרפואית כמזיק שתפוצתו העולמית מתרחבת בהשפעת שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. רגישותו לשינויי אקלים נובעת מכך שהוא שורד את תקופת החורף בשלב הזחל ואינו מסוגל לשרוד אותה כבוגר (כמו היתושים). שינויים באקלים, כגון חורפים מתונים יותר ועלייה בטמפרטורות, מאפשרים לזבובי החול להתרחב לאזורים חדשים ולפעול בעונות שונות, מה שמגביר את הסיכון למחלות באזורים שבעבר המחלה לא היתה מוכרת בהן.
באירוע הוצגו נתוני מחקר עדכניים על לישמניה בישראל, בין השאר דווח על ממצא חדש יחסית של Kala azar הנגרם באמצעות טפיל לישמניה donovani המועבר מארנבות באזור הר הנגב ע"י זבוב החול Ph. alexandri.
במפגש נערכו דיונים מקצועיים וסדנה אינטראקטיבית, שבה נותחו תרחישים שונים והועלו רעיונות למידע שתספק מערכת ההתראה לציבור, לאנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות.
מסקנות ותובנות אישיות
אין ספק שהסדנה שיזמה המעבדה לאנטומולוגיה רפואית ופרזיטולוגיה, מעבדות בריה״צ ירושלים בניהולו של ד"ר אוסקר קירשטיין היתה מעניינת וחשובה. משפחת מחלות הלישמניאזיס הן מבין המחלות הזואונוטיות המורכבות והקשות לבקרה. מודעות הציבור לנושא זה כמו גם מודעות הגורמים הרפואיים והמקצועיים לוקה בחסר. בהחלט נדרשת השקעה בחינוך והסברה. התפשטות הלישמניה בישראל בשנים האחרונות מצדיקה מחקר ופיתוח כלים להתמודדות עם זבובי החול, חיות המאגר והטפילים המועברים. התפרצויות קשות של המחלה דווחו לאחרונה בעיר אופקים וביישובי עוטף עזה, בעיקר בקרב חיילים. פרויקט CLIMOS מציג תפיסה מחקרית רחבה, בינלאומית, מולטידיסיפלינרית וחדשנית הבוחנת את תופעת התפשטות מחלת הלישמניאזיס כסימפטום לתופעת ההתחממות הגלובלית. החזון של הפרויקט והשותפים המקומיים (משרד הבריאות והמעבדה לאנטומולוגיה) לפתח מערכת להתראה מוקדמת על התפרצויות לישמניאזיס בהחלט מלהיב, ראוי והלוואי ויצליח, אך חשוב לזכור ולא להפלות את שאר המזיקים המטרידים ומסכנים את בריאות הציבור. בשנים האחרונות השקיעה מדינת ישראל עשרות מיליוני שקלים בתקצוב פרויקטים לביצוע פעולות סביבתיות לצמצום בתי גידול למעבירי המחלה, ניטור ובקרה, וכן השקעות במחקר ובפיתוח אמצעים לזיהוי וטיפול בלישמניה. לעומת זאת, הושקע תקציב זעום לתמיכה בפעולות למניעת מזיקים ברשויות מקומיות: 8 מיליון ביתושים, 4 מיליון בחולדות ו-5 מיליון בנמלת האש הקטנה. מזיקים אלה הם מבין המזיקים המשמעותיים והמסוכנים בישראל. בשנת 2024 מתו בישראל 73 בני אדם כתוצאה מהידבקות בקדחת מערב הנילוס המועברת באמצעות יתושים, תופעת החולדות בערים מתרחבת ומתעצמת משנה לשנה, נמלת האש הקטנה גורמת למטרדי עקיצות קשים בכל רחבי הארץ ומספר הדיווחים על אלרגיות מסכנות החיים גדל. מצד שני, הלישמניאזיס היא מחלה חדשה באירופה הפוגעת בבני אדם, חיות משק וחיות מחמד, קשורה לשינויי האקלים, מצריכה גישה כוללנית של "רפואה אחת" (One Health). אין זה מפתיע שזבוב החול מעורר ענין מיוחד בקרב החוקרים ובשל כך זוכה להקצאת משאבים מיוחדים במעבדות המחקר.
מידע נוסף על הפרויקט ניתן למצוא באתר https://climos-project.eu.
