מערכת קוטיקולהיום עיון אחריות סביבתית בהדברה
עצוב היה לי לראות שיום העיון הזה לא מילא את האולם, עובדה זו עשויה להעיד לרעה על איכות המדבירים בארץ מבחינת הסקרנות המדעית או האכפתיות הסביבתית של אלו שהחליטו שיום העיון הזה לא חשוב מספיק מכדי שינכחו בו, אבל מה שכן חיובי הוא שבעצם יצא לי לפגוש באירוע הזה ריכוז של אנשים מקצועיים.
הילה מונט
כמו בכל כנס של ארגון המדבירים ברחבת ההתכנסות קידמו את פנינו מגוון דוכנים בהם חברות שונות הציגו חומרים, ציוד הדברה, פותחני ביובים, מסיכות והכי חשוב דוכן ההרשמה, כי שם אפשר לפגוש את נועה, מזכירת הארגון.
מושב ראשון מזיקים שאינם מזיקים
פותחים את יום העיון עם עמוס וילמובסקי[i], גמלאי המעבדה לאנטומולוגיה וחבר מערכת קוטיקולה, שהעשיר אותנו בידע, שילב הומור קליל, והפעם כדי להתאים עצמו לנושא של יום העיון אהב לשבור מיתוסים ולהרגיע בנוגע לבעלי חיים מסוימים שעם ישראל חש שהם מזיקים, אך הם בעצם לא מזיקים או שהנזק שעלולים לגרום לא כל כך היסטרי. הכי נחמד היה לראות את השקופיות שמביאות דוגמאות של עבודה גרועה שעשו בעיתונות והביאו מידע רחוק מהמציאות בגלל הלחץ שלהם אחרי כותרות.
המצלמות של רוב המשתתפים תקתקו רבות עקב הפרטים הרבים שהופיעו בכל שקופית. רפי חפץ, יו”ר וועדת הדרכות התקשה להגיד לעמוס שנגמר הזמן כיוון שההרצאה שלו כה נעימה ומעשירה. יום אחד ישכילו לאפשר לו להעביר בעצמו כנס במשך יום שלם וגם אז הזמן לא יספיק לו כדי להעביר את כל הידע שצבר בעיקר במעבדה עד הפנסיה. וגם מאז הפנסיה, כי שום דבר לא יעצור את עמוס.
[i] גילוי נאות, עמוס וילמובסקי היה אחד המרצים שלי בקורס הדברה אצל מתי להב.
מושב שני חיות בר בשטח עירוני
אסף קפלן הגיע אלינו מרשות הטבע והגנים, ודיבר על בעלי חיים שחדרו למרחב העירוני כגון שועלים, חזירים, תנים ועוד, העשיר אותנו בידע מהשטח. תמיד נעים לראות איש מקצועי שמביא תמונות וסיפורים מהשטח ובעיקר פתרונות אפשריים שהוא מראה אותם כמשהו פשוט ביותר (משקולת על תחתית מכסה של פח כדי שיישאר סגור כנגד חתולים וחולדות) גדרות כנגד קפיצת בעלי חיים והארכה של הגדר – ‘שמלה’ למניעת חפירה מתחת לגדר. ישנם פתרונות יצירתיים כמו זה שהראה בסרטון על שועל שברח מפלפל שחור. אבל הכי חשוב זה לשים את הגבולות על המותר ואסור. דבר חשוב שאנשים שלא מודעים אליו היא העובדה שאסור אפילו לבצע הטרדה של בעל חיים מוגן בשל גרימת נזק. ואם כבר נוקטים באמצעים אז הם יהיו ספציפית לכל ממקרה עם אישור מרשות הטבע והגנים אחרי בחינת אפשרויות שונות ובחינת הנזק שבעל החיים והסביבה עלולים לספוג. אסף הציג דילמות בפתרונות השונים האפשריים וביניהם גם נושא ההמתה.
מושב שלישי פרוקי רגליים ארסיים
אורן אוסטר[i] בצניעותו מחשיב עצמו רק חובב חרקים, אבל לא להרבה אנשים חובבים יש ידע מקצועי עשיר ומדויק מדעית כמו לאורן. לא תתפסו אותו מדבר על בעל חיים בלי שיצרף תמונה עם שם מדעי לטיני במצגת העשירה בתמונות. ואין כמו אורן שיוכל לגרום לכל בעל חיים להיראות מקסים ולרוב גם חמוד בעזרת צילומי מאקרו מדהימים. אורן הציג תמונות רבות של עכבישים, עקרבוטים, עקרבים, עכשובאים, רגלבישאים, עקרבישאים, זוטקרבאים ועוד בעלי חיים שככל שנמשיך עם הרשימה ככה רוב הסיכויים שמורה ממוצע לביולוגיה לא בהכרח יכיר. כן שמעתי קול אחד לידי אומר שהרבה ממה שהעביר לא מספיק רלוונטי אלינו, אבל אז אורן הזכיר גם את קבוצת הפייסבוק שלו ‘צילום פרוקי רגליים וזוחלים’ שמהווה פלטפורמה לשיתוף מידע בנושא בעזרת תמונות לרוב מאקרו מקצועיות יפייפיות, עם מידע אקטואלי מהשטח של ממצאים, וזה נתן את הקשר הרלוונטי אלינו המדבירים, כי הקבוצה בעצם מקלה על זיהוי בעלי חיים שלא תמיד מוכרים לכל מדביר או למשל תסייע לזהות מין פולש חדש כבר מהזיהוי הראשון בשטח ותאפשר שליטה טובה יותר על המזיק לפני התפשטות שיוצאת משליטה, או לחלופין להרגיע לקוח שמתלונן על בעל חיים שלא מוכר לכם ובעזרת עזרה מהקבוצה להגיע למידע רלוונטי ולהיראות מקצועי יותר ולתת ללקוח מידע האם אותו בעל חיים בכלל מזיק או לא. רק שימו לב שבקבוצה יש חוקים קשוחים בנושא פרסום, הישמרו פן תחסמו.
[i] גילוי נאות, מכירה טוב את אורן והעברנו בעבר יחד הרצאה בנושא רבייה ומערכות יחסים של בעלי חיים.
מושב רביעי נחשים
איתי טסלר מקבוצת ‘זוחלים ודו חיים’, דיבר על נושא שיותר רלוונטי למדבירים ממה שחושבים בהתחלה אנשים שאינם בתחום, כי מדביר שנותן מענה לקריאה בשטח ובטח ובטח לבעיית מכרסמים עשוי בהחלט להיתקל בנחשים וחובה לדעת ולהכיר מראש, כדי לא להיתפס לא מוכן למפגש אפשרי. איתי סיפר על נחשים שעושים עבורנו, המדבירים, את העבודה, לדוגמה: נחשילים שמסייעים כנגד נמלים ואפילו ללוכדי הנחשים מקלים את העבודה זעמני מטבעות שאוכלים נחשים אחרים. כמובן שגם איתי הפגין בקיאות בפרטים, במיקומי המצאות הנחשים בארץ ובסביבתנו, בזיהוי בין נחשים ברמה של לפי כתם מסוים או צורת העין ואיזה סוג ארס יש לכל נחש ואפילו תיאר איך אפשר לזהות איזה נחש הכיש לפי צורת הפצע שנשאר מההכשה[i]. איתי העביר יפה את יופיים וייחודם של הנחשים השונים בצורה מרתקת, והכי חשוב הזכיר לכולם שיש לשמור על הנחשים בארץ, ושנחשים הם חיה מוגנת ולא הזניח את הזהירות הנדרשת כשנתן טיפים מה כן ניתן לעשות כשפוגשים נחש בשטח.
[i] דוגמה לעד כמה הייתה ירידה לפרטים: סיפר שלצפע קשקשים קטנים בחלק העליון של הראש, יש בצד הגוף דוגמה דמויית נטיפים שיורדים למטה, יש לו סימן כתום או צהוב מתחת לעין החתולית ודוגמת המעויינים על גופו ברובם מחוברים (בניגוד לזעמן מטבעות). יש לצפע ארס המוטוקסי, שתי שיני ארס ושיניים נוספות קטנות יותר ונוטה להכיש מספר פעמים כאילו ‘לועס’ את המוכש ולכן הפצע הנותר ייראה בהתאם, כמספר פעמים תצורת השיניים הנ”ל במקום המוכש.
מושב חמישי אחריות סביבתית בהדברה
אלמוג תגר, יוזם האירוע, סגר את יום העיון ונתן תזכורת על הקשר החזק לנו המדבירים כשפתח בתזכורת חוקים הנוגעים למדבירים והאחריות שלנו כמדבירים לשמור על המינים שאין צורך להדביר, כלומר תהיו ספציפיים ככל הניתן למזיק!
מסקנות מיום העיון
לא כל בעל חיים צריך להדביר! גם אלו שלא מוגנים, יש בהם יופי וקסם שכדאי וצריך לשמר! על מדביר ללמוד לזהות ולהסביר ולייעץ ללקוח במקרים שאין באמת צורך להדביר, ולהגדיל את הידע הכללי בנושא כדי למנוע טעויות בזיהוי
הכנס בעצם ביצע דבר שנקרא ‘צמצום מרחב הזרות’ בנוגע לחי בארץ, כשגם המדביר וגם הלקוח יכירו את הבעל חיים ותכונותיו כך ההחלטה תהיה מדויקת ונכונה יותר האם יש להדביר או האם יש לסרב לקחת עבודה שפוגעת בצורה מיותרת בבעל החיים.
עצוב היה לי לראות שיום העיון הזה לא מילא את האולם, עובדה זו עשויה להעיד לרעה על איכות המדבירים בארץ מבחינת הסקרנות המדעית או האכפתיות הסביבתית של המדבירים שהחליטו שיום העיון הזה לא חשוב מספיק מכדי שינכחו בו, אבל מה שכן חיובי הוא שבעצם יצא לי לפגוש באירוע הזה ריכוז של אנשים מקצועיים רק מעצם העובדה שהם כן הגיעו וכן התעניינו מספיק וגם רמת הריכוז וההתעניינות בקבוצת השומעים היתה גבוהה פי כמה מאשר בכנסים שהמשרד להגנת הסביבה מכיר בהם ושרוב הנוכחים בעיקר מגיעים כדי ‘לקבל וי’ לצורך חידוש הרישיון.