טל ויינברגחמישה עקרונות ברזל לטיפול ביתושים עוקצים ברשויות המקומיות
רוב הרשויות המקומיות אינן באמת מטפלות ביתושים!
אני קובע זאת מתוך ניסיון של 15 שנה בעבודה מול רשויות מקומיות, המשרד להגנת הסביבה והרבה מאוד אזרחים עקוצים. טיפול ביתושים הוא הרבה מעבר לפרסום מודעה ספורדית בעיתון המודיעה לתושבים שהקיץ הגיע ויש לדאוג לייבוש גגות ובדיקת מרתפים. הפעלת קבלן הדברה אשר מבצע בנוסף לעשרות פעולות הדברה אחרות גם הדברת יתושים היא שום דבר אחר פרט ל- כסת"ח. התמודדות אמיתית עם יתושים מצריכה הפעלת מערך שלם ודורשת כח אדם, תקציבים ותמיכה פוליטית. אם כל זה לא קיים, אין טעם בכלל להתחיל.
אקדים ואומר: לא ניתן לצמצמם לאפס את אוכלוסיית היתושים. החרקים העדינים והעוקצניים האלה היו פה הרבה לפנינו ויישארו גם הרבה אחרינו. עם זאת, ניתן וחשוב להתמודד איתם ולעשות כל מה שניתן על מנת לצמצמם את כמותם באזורי יישוב. אל לנו לשכוח, יתוש זו החיה המסוכנת בעולם. מחלת המלריה ומחלות נוספות המועברות לאדם באמצעות יתושים מסכנות כמחצית מאוכלוסיית העולם. שינויי האקלים ותהליכי הגלובליזציה יוצרים תנאים המעודדים התפשטות של יתושים פולשים למדינות אירופה והמזרח התיכון ואיתם מחלות טרופיות שהיו מוכרות בעבר רק ביבשות רחוקות בלבד.
ליתושים כושר התרבות מטורף – נקבת יתוש אחת מטילה במהלך חייה הקצרים מאות ביצים. משך מחזור חיים של יתוש (מביצה לבוגר) 7-10 ימים בקיץ הישראלי. תוסיפו לנתון המספרי הזה את כושר התעופה של היתושים המאפשר להם לעבור מאות מטרים עד קילומטרים רבים במהלך חייהם (תלוי במין היתוש) ויכולות הישרדותיות והתאמות של מליוני שנים לבתי גידול מגוונים ותקבלו בעל חיים קשה מאוד לוויסות.
מסיבות אלה התמודדות עם יתושים, כזו שחותרת לתוצאות ולא לאחיזת עיניים, מצריכה הקמת מערך לחימה עם אסטרטגיה, תכנית עבודה לאורך עונות השנה, שיתופי פעולה פנים וחוץ ארגוניים, מערך הסברה…
כמובן שנדרש לכך תקציב משמעותי, ופה מתחילה הבעיה…
רוב מקבלי ההחלטות, כלומר הפוליטיקאים, יעדיפו להשקיע כסף בחזות ונראות מידית ולא בפעולות שמשפיעות באופן עקיף וכעבור זמן על איכות החיים והבריאות שלנו ובכלל "לך תוכיח שזה עבד"…
אז מהם בכל זאת העקרונות עליהם צריך להתבסס מערך לחימה לטיפול ביתושים ברשות מקומית?
להלן חמישה עקרונות ברזל אשר בלעדיהם הדברת היתושים תשמש לצורך כיבוי שריפות ולא מעבר לכך:
עקרון מס' 1 – תמיכה פוליטית
גם תקציב של מיליון דולר למלחמה ביתושים לא יביא לשינוי ללא קבלת שיתוף פעולה מצד מקבלי ההחלטות ברשות המוניציפאלית. מערך ההדברה מצריך עבודה משותפת מצד המחלקות המוניציפאליות השונות – ביניהן מחלקת הגינון האחראית על ההשקיה והטיפול בצנרת, מחלקת התשתיות האמונה על מצב התעלות והניקוזים, מחלקות הביוב, ההסברה, איכות הסביבה, הדוברות. לכל אחת מהמחלקות הללו חלק חשוב במערך ולכן חשוב שילוב הזרועות.
עקרון מס' 2 – הדברה משולבת
גישת ההדברה חייבת להיות משולבת ולכלול מגוון של אמצעים ופעולות מרמת התכנון ההנדסי (שיפועים לאיסוף נגר עילי, בריכות ומתקני מים), דרך התשתיות (טיפול בגופי מים, מניעת נזילות, הטיית עודפים) ועד רמת מדביר זחלי היתושים בשטח.
עקרון מס' 3 – ניטור
תפקידי מנטר היתושים הם: 1. לאתר את בתי הגידול הקבועים של היתושים, לבקר בהם אחת לשבוע, לדאוג שמתבצעות בהן פעולות הדברה אפקטיביות 2. לאתר כמה שיותר מוקדי דגירה ארעיים ולנטרל אותם. לא כל אחד יכול להיות מנטר, נדרשות לכך תכונות מיוחדות וחושים שלא כל אחד ניחן בהם. מבחנו של המנטר הוא באיתור וחיסול כמה שיותר מוקדי דגירה. רצוי שהמנטר יתוגמל בהתאם לממצאיו.
עקרון מס' 4 – עבודה לכל אורך השנה
יתושים בישראל פעילים לאורך כל השנה. גם בחודשים ינואר ופברואר אנשים נעקצים (לעיתים אפילו יותר מאשר בתקופת הקיץ). תכנית העבודה ללחימה ביתושים צריכה להתפרס לאורך כל חודשי השנה כאשר כמובן בחודשי הקיץ מואצות פעולות הניטור וההדברה.
עקרון מס' 5 – כניסה לחצרות והעלאת מודעות התושבים
גם פעולות ההסברה לתושבים צריכות להימשך לאורך כל השנה. הפעלת קמפיין תקשורתי בחודשי הקיץ בלבד איננה אפקטיבית. התושבים צריכים להיות מודעים יום יום לכך שבחצרותיהם מתעופף יתוש הטיגריס האסייני היודע להטיל ביצים בכלים ועציצים עם מים – גם בחורף!
חשוב ביותר לערוך סיורים יזומים בחצרות, להראות לתושבים את מוקדי הדגירה ולפקח על ייבושם.