חברים וקולגות נפרדים מרמי שניידר

 

רמי עבד באדמה מכתשים במחלקה החקלאית במשך 39 שנים.
זו מחלקה קטנה ואינטימית של כ 20 אגרונומים שעובדים בחזית החקלאות הישראלית.
רמי התחיל כאגרונום של אזור השרון.
לאחר מכן קיבל על עצמו את האחריות הארצית בנושא פרדסים.
אחרי מספר שנים רמי הקים את תחום ההדברה והווטרינריה במכתשים ועבד שם עד יציאתו לפנסיה.
רמי היה בקשר יומיומי עם עשרות חקלאים ומדבירים.
רמי לימד בקורסי מדבירים וערך הרבה ימי עיון.
רמי היה אחראי על הפיתוח, הרישוי והשיווק של תכשירי התברואה.
במשרד שלו היו עשרות בקבוקי הדברה ריקים שהוא פיתח.
רמי מאוד אהב להראות אותם ולהסביר לאנשים.

כמה נקודות אישיות שלי:
אני הגעתי למכתשים לפני 20 שנה.
תמיד צחקנו, שכשרמי התחיל במכתשים – אני הייתי בכיתה ד.
מיד עם הגעתי למחלקה נוצר בינינו קשר מיוחד.
לרמי היית אישיות מאוד צבעונית ומאוד מיוחדת.
הרבה הומור – תמיד במרכז.
בישיבות המחלקה, היינו יושבים שניינו בפינה השמאלית הרחוקה של השולחן – מקומות קבועים – ומסכן היה מי שהעיז להתקרב למקומות שלנו. עוד יותר מסכן היה מי שתכנן להדליק סיגריה.
היו לנו הרבה ימים שהסתובבנו בשטח ביחד.
האנשים היו באים להתייעץ איתך ומאוד העריכו את דעתך המקצועית.
התווכחנו המון, אבל עוד יותר צחקנו המון. לא משנה מה – תמיד היינו מסיימים בחיבוק.
לפני כחודש נפגשנו לצהריים אתה, רפי ואני.
כשנכנסת לאוטו חטפתי שוק……לא ראיתי אותך הרבה זמן והמלחמה עם המחלה השאירה עלייך סימנים, סימנים קשים. דיברת על הכל מאוד פתוח.
לפני כשבועיים ביקרתי אותך בבית חולים. אתה ישנת. עמדתי לידך וחיכיתי. לפתע התעוררת חייכת אלי, הרמנו את הגב של המיטה ודיברנו על החומרים החדשים של מכתשים ועל המחלה. בפגישה הזו צחקנו. הרבה צחקנו. אמרת לי להגיד לאנשים שהמצב שלך קשה. ואחרי דקה שוב צחקנו מאיזו שטות. קבענו להיפגש שוב אבל הפעם אצלך במרפסת.
תודה על כל מה שלימדת אותי בתור אגרונום.
תודה על כל מה שלימדת אותי בתור אח גדול.
תודה רמי על שתמכת בי בתקופה הקשה של חיי.
תודה שהיית חבר שלי.
נוח על משכבך בשלום.