• תנאי שימוש וזכויות יוצרים
  • פרסם באתר
  • Facebook
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
מדביר החודש – רס”ר רועי יחידי
דף הבית » מדבירים מדברים » מדביר החודש – רס”ר רועי יחידי
מערכת קוטיקולה 17/10/2017 3 תגובות

מדביר החודש - רס"ר רועי יחידי

רס”ר רועי יחידי, מפקח בריאות הצבא ביחידת הרפואה האווירית של חיל האוויר, או אם תרצו לפשט זאת – המדביר החילי, מספר על עצמו, על התפקיד, על האתגרים והשאיפות ועל נקודות הדמיון והשוני בין הדברה בצה”ל להדברה בחיים האזרחיים.

רס”ר רועי יחידי, בן 34 מראשון לציון, נשוי למאיה ואב לליאם וסתיו.

פרט להדברה הוא מעיד על עצמו כחובב דיג, בישול ואפיה.

רס"ר רועי יחידי - "המדביר של חיל האוויר"

אז איך בעצם התגלגלת לתפקיד הזה?

התחלתי כחייל בשירות חובה באותו תפקיד שכיום החיילים שלי מבצעים. הוכשרתי בבה”ד 10 בקורס “מש”קי ברה”צ” (בריאות הצבא) ושירתתי באוגדת עזה במשך 3 שנים. במהלך התקופה הזאת ביצעתי הדברות, דיגומי מים וביקורות תברואה.

לאחר 3 שנים השתחררתי מצה”ל, ואחרי חודשיים הגיעה אלי שיחה מפתיעה – הודיעו לי שהתפנה תקן בחיל האוויר בצריפין ושישמחו שאחזור לשירות קבע, כתברואן היחידה. אז חזרתי בשמחה, ובמשך 7 שנים שירתתי בתפקיד תברואן היחידה ומ- 2012 אני מכהן בתפקיד הנוכחי.

היום אני אחראי על כל תחום ההדברה בחיל האוויר ונושא ביטחון המים – במסגרת התפקיד אני מספק ייעוץ מקצועי לתברואנים ביחידות חיל האוויר ומבצע הדברות בבסיסי החיל בכל הארץ מצפון ועד דרום + דיגומי מים שונים.

מה המסלול שאותו עוברים מדבירים צבאיים, לעומת המסלול האזרחי?

כל הקורסים  אותם עוברים אנשי הקבע בתפקידי ההדברה השונים הם קורסים אזרחיים של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. כך אני לדוגמא, עשיתי קורס הדברה, קורס איוד, תברואן מוסמך, דוגם מים, דוגם מי נופש, ניקוי וחיטוי מאגרי מים, מפעילי בריכות שחיה. בנוסף סיימתי תואר ראשון ושני במנהל מערכות בריאות במהלך השירות הצבאי.

לגבי חיילי החובה המשובצים בתפקידי ההדברה השונים נערכים קורסים ע”י הצבא בבית הספר לרפואה והסמכות למקצועות ההדברה השונים. המטרה היא שכל אנשי הקבע שמשרתים במערך בריאות הצבא יעברו הכשרה מקצועית ויהיו מקצועיים בתחום שלהם ולכן החשיבות היא להקנות את כל הידע הנדרש.

ומה בכל זאת ההבדל בין מדביר באזרחות לעומת מדביר בצה”ל?

תחום ההדברה בצה”ל מתקדם מאוד ודומה מאוד לאזרחות. בין אם בחומרים ובין אם בציוד שיש ברשותנו. אנו תמיד דואגים להתחדש ולהכניס דברים חדשים כי הדברים הם מאוד דינמיים בין אם בתכשירים ובין אם בשיטות הטיפול השונות

כמו שמדבירים באזרחות דואגים לאנשים ומדבירים מזיקים, כך גם בצה”ל, במגורי החיילים וביחידות בהם חיים ומשרתים אנשים.

לצערנו, המזיקים השונים לא מדלגים על בסיסי צה”ל ואנו נדרשים לסייע כדי למנוע מחלות ולהימנע ממזיקים שונים בבסיסים.              

עם זאת, ההבדל הוא שיש מורכבות מבצעית בהדברה בצה”ל. בלי לפרט מעבר למותר, אספר שחלק מהמזיקים יכולים לפגוע בפעילות מבצעית – בציוד או בחיילים והפיתרון המיידי הכרחי.

המזיקים לא מדלגים על בסיסי צה"ל

מה השאיפות שלך? האם אתה חושב שתעסוק באותו תחום גם באזרחות?

יש עוד זמן רב עד שאפרוש מצה”ל, אך אני בהחלט מאמין שאעסוק באותו מקצוע גם לאחר השחרור כי התחום מאוד מעניין אותי. אני מאוד אוהב לסייע לאנשים, ובעיקר נהנה מהיצירתיות שבתפקיד ומהפן המחקרי.

היעד שלי להגיע הכי גבוה שאפשר בתחום, מבחינת תחום ההדברה בחיל האוויר–אני נמצא במקום שממנו לא ניתן להתקדם, אך יש אפשרויות לקידום להיות תברואן חילי – וזאת השאיפה המרכזית שלי כרגע.

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?

נושא שמאוד קרוב ללבי הוא נושא פשפשי המיטה, בתואר השני כתבתי עבודת מחקר על פשפשי המיטה בצה”ל ובעולם. המחקר שלי פורסם גם בידיעון של חיל הרפואה.
למעשה בעקבות המחקר לקחנו צעד משמעותי קדימה לטיפול בפשפשי המיטה בבסיסי צה”ל ע”י הקפאה. הטיפול בהקפאה הוא גם הומני ובטוח יותר מטיפול בחומרים רעילים, אבל חשוב מכך הוא מוכיח את יעילותו. היום אנחנו בשלב ביניים של ביצוע המחקר ומצליחים גם ליישם את הטיפול על ביצים, נימפות ובוגרים של פשפשי מיטה. הטיפול בהקפאה חדשני ויעיל, משתמשים בו גם בצבא האמריקאי ולכן החלטתי לקחת את זה לידי ולטפל גם אצלנו בשיטה זאת.

רס"ר יחידי - נהנה מהיצירתיות שבתפקיד ומהפן המחקרי

האם אתם נתקלים הרבה בפשפשי מיטה בבסיסי צה”ל?

אני מאמין שלא יותר מבאזרחות, ולעתים החיילים מביאים את פשפשי המיטה איתם מהבית או לאחר חופשה בבית מלון ותפקידנו לטפל בבעיה הכי מהר שאפשר כדי למנוע העברה משנית.

חיילים שנעקצים מפשפשי מיטה לא תמיד יודעים ממה נעקצו – אנחנו כיום דואגים לספק הדרכות לצוותים הרפואיים בבסיסים כדי שיתפסו את זה בזמן ואנחנו נוכל לטפל במהירות וביעילות.

הטיפול הוא מיידי, בשיטת ההקפאה הייחודית. אנחנו משתמשים גם בשיטות נוספות – טיפול משולב ע”י ריסוס וסטימרים – קיטור אדים במקומות בהם לא ניתן לרסס.

לסיום, ספר לנו על מקרה מיוחד/מוזר שקרה לך במהלך השירות

לפני כשנה, פנתה אלי יחידה במרכז הארץ וביקשה סיוע בהדברת צרעות כי ראו התקבצות של צרעות ויציאה וכניסה שלהן במהלך היום, בכיוון הגג.  ציפיתי שאגיע ואראה קן צרעה מזרחית.

כשהגעתי ליחידה, הסתכלתי לכיוון הגג וזיהיתי שמדובר דווקא בדבורים. להפתעתי על הגג זכיתי לראות חלות שלמות מלאות בדבש. מסתבר שמדובר היה במספר כוורות של דבורים שהתמקמו על הגג. אספנו את החלות, הוצאנו את הדבש (שהיה בטעם הדרים) חילקנו לחיילים (היה דבש בכמות של 10 ק”ג) ואת הדבורים העברנו על ידי סיוע של “מגן דבורים אדום”.

מה אתה מאחל לקוראי “קוטיקולה”?

מאחל לכל קהל המדבירים וקוראי המגזין באשר הם שנה טובה ומבורכת של עשיה והצלחה, בריאות, אושר והכי חשוב – ללכת עם הלב והראש, לא לפעול מפזיזות, להתייעץ ולשאוב ידע כדי להימנע מטעויות שלא ניתן לחזור מהן.

תחום ההדברה בצה"ל מתקדם
  • הדפסה

מערכת קוטיקולה בדיקה |להציג את כל הפוסטים של מערכת קוטיקולה

כתב עת להדברה, בריאות הציבור ואיכות הסביבה, שם לו למטרה לקדם את תחום הדברת המזיקים בישראל, לספק ידע ומידע וליצור שיח בין קהל המדבירים, יצרנים, צרכני ההדברה, בעלי תפקידים ברשויות מקומיות, במשרדים ממשלתיים, חוקרים, סטודנטים ובעלי ענין.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

3 תגובות

  1. לוגסי אלי הגב 18/10/2017 בשעה 12:06

    כתבה מכובדת על המדביר החילי של חיל האויר רועי יחידי.כתבה זו מחזירה אותי 27 לאחור בתקופה בה הייתי חלק מהמערכת הזו. מאחל לרועh דרך צלחה וכמובן הרבה הערכה לטל על הרעיון המקורי לבחור ברועי כמדביר החודש

    • רועי יחידי הגב 18/10/2017 בשעה 18:58

      תודה רבה על הפרגון, זו זכות גדולה לשרת במערך בריאות הצבא ובחיל האויר בפרט.

      • שרית הרשקוביץ הגב 09/02/2018 בשעה 07:40

        איך אני יכולה להזמין אותך לטיפול ומה התעריף שלך?

השארת תגובה

ביטול

הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
תהלוכן האורן – מזיק עצי האורן ומסכן בריאות האדם
לא מזיק לדעת (טיפים והדרכה)

תהלוכן האורן – מזיק עצי האורן ומסכן בריאות האדם

29/12/2020

מאמר מפורט על הביולוגיה, הנזקים ודרכי הבקרה של תהלוכן האורן אשר זחליו גורמים לתגובה אלרגית, פריחה צורבת וגירוי חזק בעור,

עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם

עכבישים בישראל – השניים שכן רצוי להיזהר מהם

21/11/2020

העכבישים המסוכנים בישראל - האלמנה השחורה והארסן החום. נמצאים בגינות ובתים רבים, בד"כ לא גורמים לכל נזק, אך כדאי להכיר,

האם עצבו חרקים את גורלן של אומות עולם?

האם עצבו חרקים את גורלן של אומות עולם?

18/10/2020

המוות והסבל הנוראי ממגפות שהועברו ע”י חרקים, גרמו לאדם לשנות את מקומות מגוריו, להזיז את צבאותיו, לחרוץ את גורלן של

פרוקי רגליים מטרידים – מתלהקים ומטרידים באזורי הבתים

פרוקי רגליים מטרידים – מתלהקים ומטרידים באזורי הבתים

18/10/2020

לפשפש הסרחן השחור, לחומייני ולטחבית ישנם במקומות מסויימים בארץ מופעים המוניים הגורמים למטרד רב בבתים. התופעה נובעת מסיבות ביולוגיות-התנהגותיות

עכבישים – לא מה שחשבתם

עכבישים – לא מה שחשבתם

04/10/2020

למרבית משפחות העכבישים יש ארס, אך רובם לא מסוכנים לאדם. מדריך מצולם להכרת העכבישים הנפוצים בבתים בישראל. המלצות לדרכי טיפול

פרוקי רגליים מטרידים – צבתנים, צרצר הבתים, ערצב הגינה, כידן

פרוקי רגליים מטרידים – צבתנים, צרצר הבתים, ערצב הגינה, כידן

25/07/2020

הכירו את הצבתן בעל הצבת שרק נראית מפחידה, צרצר הבתים ש"נגינתו" עלולה לטמטם את דרי הבית, הערצב המזיק לחקלאות וגינות

עורך אחראי: טל ויינברג למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת צרו קשר: info@cuticula.co.il טלפון: 076-5437473 מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה 7194700
יצירת קשר

עורך אחראי: טל ויינברג
למשוב, הצעות ופרסום בכתב העת

טלפון: 076-5437473
פקס: 08-9389358
אימייל: info@cuticula.co.il

מען למכתבים: ת.ד. 438 בית אריה

  • Facebook
  • Google+
  • YouTube
מה במגזין?
  • דף הבית
  • אודות
  • מה במגזין
    • חומרים ומוצרים
    • מינים פולשים, מתפרצים ומחלות
    • לא מזיק לדעת
    • הדברה בישראל
    • מַדְבִּירִים מְדַבְּרִים
    • הארה על הדברה
    • הדברה בעולם
  • חנות קוטיקולה
    • חנות קוטיקולה
    • חנות ספרים
  • צור קשר
עקבו אחרינו בפייסבוק
‎קוטיקולה - מגזין ההדברה הישראלי‎
הירשמו כאן לקבלת כתב העת שלנו
בנייה ועיצוב אתר omega360
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס